סיפור משפחתי בארבעים ושתיים תמונות

שבע ומוטל

כיצד שרדו שבע ומוטל פישטיין מריקי שבפולין את השואה יחד

בלבנו עוד נאחזנו בניצוץ של תקווה.שבע פישטיין

פתח דבר

1טורונטו, שנות השבעים

הרבה שנים אחרי המלחמה, בטורונטו, התיישבה שבע פישטיין (שמה נהגה שֶׁבַע, במלרע) להעלות על הכתב את מה שקרה לה ולמוטל (נהגה מוֹטְל). היא כתבה כאלמנה. מוטל נפטר בנובמבר 1970, ומן המשפט הראשון של פרקה נושא שמו את המילים שכל קורא יהודי מכיר, זכרונו לברכה.1 היא כתבה ביידיש, שפת ילדותם, בעבור ספר הזיכרון של עירה, ריקי שבפולין, עיירת שוק על הדרך מוורשה ללובלין. לפרקה קראה מן הגטו אל הפרטיזנים, ומתחת לכותרת הוסיפה שורה שנייה: קורותיי בגיהינום הנאצי.2

ואולם סיפורה אינו נפתח בריקי. הוא נפתח כאחד עשר קילומטרים דרומה־מזרחה משם, באוסמוליצה, אחוזה כפרית בין השדות והכרים לאורך נהר הויפש.3 בית האחוזה היה ארוך, נמוך ומסויד לבן, גגו תלול ומרפסתו עטויה גפנים סבוכות, ושביל חצץ התעקל סביב המדשאה אל דלתו. מאחוריו נמשכו השדות, גני הירק והמטעים.4 מוטל, שסחר בתבואה ובבקר מאז היה נער, חכר את פרי המטעים ההם, וב־1 בספטמבר 1939, היום שבו פלשה גרמניה לפולין, היו הוא ושבע בין העצים.5 יותר מארבע שנים לאחר מכן, נרדפים וקפואים למחצה, שבו לאוסמוליצה דרך השלג, מוטל נושא על גבו את שבע הבוערת בחום, ושם הסתתרו בעליית גג עד שהגיע הצבא האדום ביולי 1944.6 אני מדגישה את הרגע הזה, כתבה, משום שלאחוזת אוסמוליצה הייתה בעבורנו משמעות מיוחדת.7

זהו סיפורה, וסיפורו.

רקע היסטוריספר ריקי, ספר הזיכרון ליהודי ריקי, יצא לאור בתל אביב בשנת 1973 בידי ארגון יוצאי ריקי בישראל, ופרקה של שבע ממלא חמישה עשר מעמודיו.8 זהו אחד מיותר מ־900 ספרים כאלה שחיברו ניצולים אחרי המלחמה, כל אחד לקהילה שהושמדה, כדי ששמותיה ורחובותיה לא יישכחו.9 לאוסמוליצה היו חיים ארוכים לפני שהכירו אותה בני פישטיין. את בעליה אפשר לעקוב אחור עד המאה השש עשרה. במאה התשע עשרה גידל שם הרוזן לודוויק קרשינסקי סוסים, ובעל בתו, הנסיך אדם צ'רטוריסקי, הקים בה חוות הרבעה של סוסים אנגלו־נורמניים שהובאו מצרפת. בני צ'רטוריסקי החכירו את האחוזה, וב־1940 מכרו אותה לסטניסלב לשניובסקי, פקיד חקלאות מוורשה שבנו נשא לאישה את זופיה, בתו היחידה של הגנרל ולדיסלב שיקורסקי; הגנרל עצמו שהה ימים אחדים באוסמוליצה בשלהי קיץ 1939. בני לשניובסקי התגוררו בוורשה ובאו רק בקיץ, והותירו מנהל שינהל את המשק, את המטע ואת בעלי החיים.10 אחרי המלחמה לקחה הרפורמה האגררית הקומוניסטית את האחוזה, ובית האחוזה הישן חולק לחלקות ונהרס. הבית העומד במקום היום, מלון דְבוּר אוסמוליצה, שומר תצלום של בית האחוזה כפי שנראה לפני 1939 (ראו אותו אז והיום).11

חלק א

ריקי, פולין

שנות העשרים עד 1939

2ריקי, פולין, שנות השלושים

שבע נולדה בריקי ב־25 בדצמבר 1920, י"ד בטבת לפי הלוח העברי, התאריך החקוק על מצבתה.12 בעיירה ריקי היינו משפחה מסועפת, כתבה, שחיה שם מדורי דורות. אביה, משה קורצגנט, היה ידוע לכול כמשה גולדעס, על שם אמו גולדה. מי לא הכיר את אבי, משה גולדעס, שאלה, יהודי בעל־בית, שאהב מאוד את ארץ ישראל, שכבר בשנת 1932 קנה קרקע בארץ ישראל וכל הזמן תמך בה בתרומות? אמה, אסתר פריידל, הייתה ידועה בעיירה ביושרה וביחסה הלבבי אל בני אדם. אחיותיה, בלומה ושרה פרל, התחנכו ברוח של יהדות ושל אנושיות, וכך גם שני אחיה, נתן ושמעון. ביתנו היה חם ונוח, זכרה, ובלילות שישי בערו הנרות למען כולם.13

כשכתבה שמשפחתה חיה בריקי מדורי דורות, פנקסי העיירה עצמם מאשרים את דבריה. אמה נולדה שם ב־1887. סבה, שימון גודל רוזנקייביץ', סוחר ולימים סנדלר, נפטר שם במרץ 1919, ואמו, שַייוָה, נפטרה שם במרץ 1911 בגיל שבעים ואחת, כעשר שנים לפני שנולדה שבע. על פי המנהג היהודי נקרא ילד על שם קרוב שנפטר, והילדה הקטנה שנולדה בדצמבר 1920 נקראה קרוב לוודאי שבע על שם סבתא רבתא שלה.14 שבע הייתה לפחות הדור הרביעי במשפחת אמה שחי בריקי.15

רקע היסטוריריקי יושבת על הדרך הראשית בין ורשה ללובלין, כעשרה קילומטרים מנהר הויסלה.16 יהודים חיו בה לפחות מן המאה השש עשרה. בשנות השלושים היו חייטים, סנדלרים, עובדי עור וחנוונים, רובם עניים ומעטים מבוססים.17 הקרן הקיימת לישראל, שמשה תמך בה, נוסדה ב־1901 כדי לקנות קרקע במה שהייתה אז פלשתינה.18 מסמכיה של שבע מאחרי המלחמה נותנים תאריכי לידה אחרים: 3 בנובמבר 1915, בכתב ידה, בטופסי העקורים שלה, ו־1918 ברשימת ניצולים מלובלין מ־1944 או 1945; רשומת פטירה מפלורידה נותנת 18 באפריל 1915. המשפחה חגגה את יום הולדתה ב־25 בדצמבר, ובנה מוריס ביקש שספר זה ילך אחר התאריך שעל מצבתה.19

3ריקי, שנות העשרים

מוטל פישטיין היה בן עשר כשמת אביו. לייביש, שנודע בעיירה כלייביש הגבוה, הותיר אלמנה, חיה איטה, ושישה ילדים: לייזר, שכבר היה נשוי, פרוצ'ה, מאיר, מוטל, והבנות, שרה בלומה ושיינדל. מוטל אהב מאוד את אמו, כתבה שבע, וכבר אז היה בשל דיו לחוש שעליו לעזור בבית בפרנסה. בכל הרצינות והאחריות נטל על עצמו את העול הכבד של דאגת הפרנסה.20 במשפחה זוכרים שדוד לימד אותו כיצד עושים עסקים.21 הוא היה הולך מכפר לכפר, קונה שק קטן של תבואה, מביא אותו אל הטחנה ואחר כך מוכר את הקמח הטחון לאופה. כשגדל מעט, פנה לסחר בבהמות, ואחר כך גם במטעים.22

אחד התצלומים שנדפסו עם פרקה של שבע מראה את מוטל כבחור צעיר על גדת הנהר, בין תריסר בחורים מריקי היושבים על הדשא בשמש הקיץ, רובם חשופי חזה. ביניהם יושב נתן קורצגן, אחיה של שבע.23 העיירה זכרה גם את דודו של מוטל, מאיר, ששבע קוראת לו מאיר ברזנר ואחרים קוראים לו מאיר פישטיין, קרוב לוודאי אחי אביו. הוא היה הגיבור החזק של ריקי, יהודי פשוט, כפי שניסח זאת אחד השכנים, שהוציא מכספו שלו הרבה על חברת הכנסת כלה שהשיאה כלות עניות, מסר את דירתו שלו לאסיפותיה, והחזיק מניין בביתו. כשסיימה אותה קהילה קטנה את כתיבת ספר תורה, זכר אותו שכן, היהודים הפשוטים האלה, יהודים תמימים שעבדו בידיהם, חגגו; הם השליכו מעליהם את העולם החומרי, שכחו את חייהם הקשים, רקדו ושרו ימים אחדים.24 אם הוא היה הדוד שלימד את מוטל לסחור, איש לא כתב.

רקע היסטוריבין שתי מלחמות העולם חיו בפולין יותר משלושה מיליון יהודים, כעשירית מן האוכלוסייה והקהילה היהודית הגדולה באירופה.25 בעיירות קטנות כריקי התפרנסו יהודים מאז ומתמיד מן המסחר בין הכפרים לעיירה, בתבואה, בדגים, בפרי ובעצים. חכירת מטע של אחוזה לעונה, כפי שעשה מוטל לימים, הייתה משלח יד יהודי מוכר.26 כיצד ומתי בדיוק מת לייביש הגבוה אין יודעים: מותו אינו מופיע בפנקסי הפטירות היהודיים של ריקי לשנים 1920 עד 1930 ששרדו בארכיון המדינה בלובלין.27

4אוסמוליצה, 1 בספטמבר 1939

עד קיץ 1939 היו מוטל ושבע נשואים. הוא היה בן עשרים ושתיים והיא בת שמונה עשרה, ומוטל חכר מטעים באחוזת אוסמוליצה שמחוץ לריקי. האחוזה הייתה בידי משפחת לשניובסקי, שהתגוררה בוורשה ובאה רק בקיץ, והאיש שניהל אותה בעבורם היה מר ניידז'לסקי, המנהל, שהחכיר למוטל את המטעים וחיבב אותו מאוד. שבע קראה לו תמיד הפריץ.28 באחד בספטמבר, כשתקפה גרמניה את פולין, היו השניים במטע באוסמוליצה. שבע קראה לאותו יום ראשיתו של החורבן האכזר של העם היהודי. היא לא שכחה מעולם היכן התחילה המלחמה בעבורם. הגורל רצה, כתבה, שגם בסוף המלחמה נמצא את עצמנו באותה אוסמוליצה.29

רקע היסטוריגרמניה פלשה לפולין עם שחר ה־1 בספטמבר 1939.30 דמבלין הסמוכה, מקום מושבו של בית הספר לקצינים של חיל האוויר הפולני, בית הספר לנשרים המפורסם, הופצצה קשות בימי המלחמה הראשונים.31 בית האחוזה של אוסמוליצה עמד כאחד עשר קילומטרים דרומה־מזרחה מריקי, במה שהוא היום הכפר ביאלקי דולנה.32 אחרי המלחמה נלקח מבעליו במסגרת הרפורמה האגררית הקומוניסטית ונהרס, והיום עומד במקום מלון, דְבוּר אוסמוליצה (ראו אותו על המפה).33 שום תיעוד של חתונתם של מוטל ושבע לא נמצא; פנקסי הנישואין האזרחיים של ריקי מאחרי 1932 אינם בארכיון המדינה ואמורים להיות בידי משרד הרישום האזרחי של העיירה.34

5ריקי, 20 בספטמבר 1939

הגרמנים נכנסו לריקי ב־17 בספטמבר. שלושה ימים לאחר מכן שבו שבע ומוטל הביתה מאוסמוליצה ומצאו את רוב העיירה הרוסה מן ההפצצות, רחובות שלמים של בתי עץ שרופים עד ארובותיהם. כשהגענו לריקי, כתבה שבע, כבר השתוללו שם הכובשים הגרמנים. הם חילקו את מה שנותר מן העיירה לשניים: חלק לנוצרים, וחלק לארבעת אלפים היהודים. הגזירות החדשות נגד היהודים נעשו למחזה יום־יומי.35

רקע היסטוריב־1939 חיו בריקי כ־4,500 נפש, כ־3,000 מהם יהודים.36 כשהחלה ב־2 בספטמבר ההפצצה של בית הספר לטיסה בדמבלין הסמוכה, נהרו פליטים לריקי, שלא היו בה מטרות צבאיות.37 זה לא הושיע אותם. ביום ראשון, 10 בספטמבר, ושוב ב־12 בספטמבר, הפציצו מטוסים גרמניים את העיירה וצלפו בה, ושרפות החריבו רחובות שלמים של בתי עץ; עדים פולנים ויהודים זוכרים את אותו אחר צהריים, המטוסים הבאים מעל השוק והאנשים הרצים אל האגם.38 רשומות הסיוע של הג'וינט מנו 500 הרוגים יהודים ו־169 משפחות יהודיות, 869 נפש, שנותרו בלי קורת גג; עדויות אחרות נותנות מספרים נמוכים יותר, וגם פולנים נהרגו בהפצצות.39 ב־17 בספטמבר, אותו יום שבו כבשו החיילים הגרמנים את ריקי, פלשה ברית המועצות לפולין ממזרח על פי ההסכם החשאי שלה עם היטלר.40 הגרמנים הובילו כ־400 גברים יהודים ברגל לדמבלין לרוקן את מחסני הצבא הפולני, וביום כיפור הריצו יהודים על סוללה ממוקשת כדי לפנותה, מחזה שמתארים גם ניצול יהודי וגם המזכיר הפולני של משרד העיירה.41 כשבועיים לא היה סדר כמעט: חיילים בזזו בתים יהודיים, ובלילות עשו כך גם אחדים מן השכנים הפולנים.42 במהרה נדחקו היהודים מן הרחובות הראשיים אל הרובע הישן סביב כיכר השוק, ראשיתה של העיירה המחולקת ששבע מתארת.43 בתוך שבועות חולקה פולין, וריקי נפלה במחוז לובלין של מה שהגרמנים קראו לו הגנרלגוברנמן, שנשלט מקרקוב.44

חלק ב

הגטו

ריקי, 1940 עד מאי 1942
שבע מהדקת לשרוולה סרט זרוע ועליו מגן דוד

6גטו ריקי, 1940 עד 1942

גדר הוקמה סביב הרובע היהודי. כל יהודי נדרש לענוד סרט זרוע לבן ועליו מגן דוד. מכשירי רדיו ועיתונים הוחרמו, הנסיעות נאסרו, והיהודים נותקו מן העולם. מכונת ההשמדה הגרמנית עבדה במלוא היקפה ובחישוב אכזרי, כתבה שבע. ראשונה באה הגזירה, שעל עזיבת הגטו נורים למוות. חולקו כרטיסי מזון, שלפיהם נגזר על האנשים לרעוב. הצפיפות בגטו הייתה גדולה, והתנאים הסניטריים נעשו בלתי נסבלים. ציד האדם לעבודות כפייה החזיק את הגטו באימה מתמדת.45 גם רכוש יהודי נלקח. ב־13 במאי 1941 רשמו השלטונות הגרמניים את רכושו של מוטל עצמו, על שמו, ברחוב קפיטולנה, כמוחרם, ובאותו יום את רכוש אחיו מאיר, ברחוב שהם שינו את שמו לאוסטלנדשטראסה.46 ב־1948 סיפרה המשפחה לסוכנות הפליטים בגרמניה שהיו בבעלותו שלושה בתים בריקי.47

רקע היסטורימן ה־1 בדצמבר 1939 נדרש כל יהודי מעל גיל עשר בגנרלגוברנמן לענוד סרט זרוע לבן ועליו מגן דוד כחול.48 צו מאוקטובר 1941 הפך את עזיבת הגטו לעבירה שדינה מוות, וקבע את אותו דין לכל מי שנתן ביודעין מחסה ליהודי כזה, פולנים בכלל זה.49 במחוז לובלין תפס משרד הנאמנות הגרמני, הטרויהנדשטלה, את הנכסים היהודיים וניהל כרטיס לכל נכס, ובו שם הבעלים, הכתובת ותאריך ההחרמה.50 בריקי נדרש יודנראט, בראשות שמואל גוטוויידר, לשלוח מאות פועלים ביום לעבודות ההגנה מפני שיטפונות על הויסלה ביאנישוב, למחנה העבודה של האס־אס הגרמני בבלז'ץ, לחברת סלילת כבישים ולמחסן התחמושת בסטאווי.51 הגטו עצמו הוקם בתחילת 1941, קרוב לוודאי במרץ, בחלק ההרוס ביותר של העיירה: כיכר השוק והרחובות קנאלובה, קפיטולנה ולוקובסקה, שם עמד ביתו של מוטל.52 בתחילה היה פתוח. פליטים ומגורשים, וביניהם 889 שבויי מלחמה יהודים ששוחררו מן הצבא הפולני, נדחסו עם בני העיירה, כארבעים משפחות בכל בניין שעוד אפשר היה לגור בו.53 מגפת טיפוס פרצה באפריל 1941 והמיתה לפחות חמישים נפש, ובאותו קיץ סגרו הגרמנים את הגטו וגידרו אותו בתיל, כהסגר.54 בסוף ספטמבר 1941 מנה דוח סיוע יהודי 2,920 יהודים בתוכו; הערכות אוכלוסיית הגטו נעות בין כ־1,800 ל־4,000, המספר של שבע עצמה.55 זיכרונות פולניים מאותם חודשים, שנאספו בריקי בשנות התשעים, גלויים לשני הכיוונים. אישה פולנייה, גברת סטץ, הניחה כל יום דלי מרק בשער מחנה סלילת הכבישים בעבור הפועלים היהודים, תוך סיכון חייה.56 אך היו גם הלשנות, ומפקד המשטרה הפלילית הפולנית, גרברצ'יק, ירה ביהודים שהובאו אליו; המזכיר הפולני של משרד העיירה ראה ז'נדרם גרמני הורג ארבעה ילדים יהודים על שיצאו מן הגטו.57 הגטו התקיים כארבעה עשר חודשים, עד הגירוש של מאי 1942.58

מוטל קודח במיטת חוליו לאור נר, מטלית לחה על מצחו, יד על אגרופו

71941

עם הרעב והצפיפות בא הטיפוס. פרצה מגפת טיפוס, כתבה שבע, והיא לא פסחה גם על מוטל. תרופות לא היו, ומאות מתו. בעודו שוכב במיטתו קודח, הגיעה השמועה שאחיו פרוצ'ה נורה, ואחריו דודו, מאיר ברזנר. הרציחות השפיעו עמוקות על מוטל, שהיה מרותק למיטתו. הוא נתן אז לעצמו את מילתו, שאם יעבור את המחלה הקשה, לא ייתן שיובילו אותו כשה לטבח, אלא יעשה הכול כדי לנקום ברוצחים. התחושה הזאת, כתבה, הבשילה בו כבר בראשית, ובה נשם בכל הימים והלילות שלאחר מכן, שבהם הקדיש את עצמו למלחמה בגרמנים.59

רקע היסטוריהטיפוס, שמתפשט באמצעות כינים, שטף את הגטאות של פולין הכבושה, ובשיאו ב־1941.60 התעמולה הגרמנית הטילה את האשמה במגפות על היהודים והשתמשה בהן כדי להצדיק את סגירת הגטאות ביתר שאת, מה שרק החמיר את המחלה.61

8גדר הגטו

אחיו של מוטל, פרוצ'ה, ששמו המלא היה אפרים, יצא מן הגטו כדי להשיג משהו לאכול בעבור המשפחה. כדור רצחני של משמר גרמני פגע בו, כתבה שבע, והוא נהרג במקום. באותו אופן נורה גם דודו של מוטל, מאיר ברזנר. כל משפחה בגטו עמדה בכל יום בפני אותה בחירה: להישאר בפנים ולרעוב, או לצאת ולהסתכן בכדור.62

רקע היסטוריגם הרעב היה נשק. מנות המזון הרשמיות ליהודים בגנרלגוברנמן היו שבריר ממה שאדם זקוק לו כדי לחיות.63 בגטו ורשה ירדו לפחות מ־200 קלוריות ביום.64 ההברחה, לא פעם בידי ילדים, החזיקה משפחות בחיים, ודינה היה מוות.65 ניצולים אחרים מריקי זכרו את אותם מקרי מוות. ברל ברונקאז' כתב שבנימין סוחודולסקי, מנדל טייטלבאום ואפרים פישטיין, שהוא שמו המלא של פרוצ'ה, נורו בנסותם לצאת מן הגטו, ושמאיר פישטיין, הגיבור של העיירה, התייצב מול השוטרים האוקראינים, ורק אחרי מאבק ארוך הצליחו להרוג אותו. יוסף גוטוואקס זכר את סוחודולסקי, טייטלבאום ומאיר ברזינר נורים על שעלו על המדרכה שהוקצתה לנוצרים.66

9ראשית מאי 1942

משעמד מוטל שוב על רגליו, החל לתכנן דרך לצאת מן הגטו. זה לא היה סתם אימפולס, כתבה שבע, אלא החלטה נחושה, שעלתה בקנה אחד עם אופיו הנחוש ועם האומץ והעזות שבהם הצטיין. שבע יצאה ראשונה. ימים אחדים לפני הסוף, יצאה מן הגטו בלילה ועשתה את דרכה אל היער. שיחק לי המזל, כתבה, שעזבתי את הגטו ימים אחדים קודם לכן. היא לא יכלה לדעת זאת אז, אבל זו הייתה ההחלטה שהצילה את חייה.67

רקע היסטוריבינואר 1942 נפגשו בכירים נאצים בוואנזה, ליד ברלין, כדי לתאם את רצח יהודי אירופה.68 יהודי מחוז לובלין היו בין הראשונים שנשלחו למחנות ההשמדה הגרמניים הנאציים החדשים, מחנות שבנו הגרמנים בפולין הכבושה לשום תכלית מלבד רצח המונים.69 במרץ ובאפריל נשלחו כ־26,000 מיהודי לובלין למחנה ההשמדה הגרמני בבלז'ץ.70 מחנה שני, סוביבור, גם הוא בפולין הכבושה, החל להרוג בתחילת מאי.71 שבע לא כתבה מעולם מדוע יצאה ראשונה, או מה התכוונה לעשות משתהיה בחוץ. לגטו היו סיבות לחשוש. בחודשים הראשונים של 1942 פשטו בו שמועות על "פינוי", יהודים רבים מריקי חמקו אל הגטו בז'לחוב, והגרמנים לקחו בני משפחה כבני ערובה כדי לעצור אותם. בסביבות ה־6 במאי נורה ראש היודנראט, מוישה וייספיש, לפי עדות ניצול אחד על ששלח את משפחתו שלו לז'לחוב.72 בשאלון שמילאה במחנה עקורים ב־1946 תיארכה שבע את תקופתה עם הפרטיזנים מן ה־7 במאי 1942, היום שבו רוקן הגטו.73

קהל מכונס בכיכר השוק של עיירה

10ריקי, 7 במאי 1942

עם שחר הוקף הגטו בגרמנים, ולצדם שוטרי עזר ליטאים ואוקראינים והמשטרה הפולנית המקומית. שבע קראה לזה היום השחור, כשהרוצחים הגרמנים הקיפו את הגטו והחלו להוציא את היהודים. כל יהודי נצטווה אל כיכר השוק, ושם נטבחו רבים, רובם ילדים, זקנים וחולים. השאר נדרשו למסור את כספם ואת תכשיטיהם. אחר כך הובלו ברגל אל מחוץ לעיירה, לעבר תחנת הרכבת בדמבלין. לאורך הדרך ירו השומרים ב־135 נוספים. בתחנה חיכתה רכבת. היא נסעה לסוביבור, מחנה השמדה גרמני נאצי ביער שעל גדות הבוג, בפולין הכבושה בידי הגרמנים.74

רקע היסטוריההיסטוריונים מתארכים את חיסול הגטו ל־6 עד 8 במאי 1942. המסע ברגל לדמבלין היה כשלושה עשר קילומטרים, ובין 130 ל־150 נפש נורו בדרך.75 לפי ספירות שונות, בין 1,500 ל־3,000 מיהודי ריקי והפליטים שמצאו בה מחסה הועלו על הרכבת.76 הגרמנים החלו להמית בגז בסוביבור ימים אחדים קודם לכן בלבד, ולכן היו יהודי ריקי בין קורבנותיו הראשונים.77 באותו בוקר, כתב ניצול, עברה בכיכר השמועה על קורבנות חדשים: ליד משה גולדעס ירו באייגר של נייטשה. הקריאה הסבירה ביותר היא שאביה של שבע נורה בכיכר השוק באותו יום.78

חלק ג

היער

היערות ליד ריקי ודמבלין, 1942 עד 1943

11קצה היער

מבין העצים צפתה שבע בשיירה הארוכה היוצאת מן העיירה שבה חיה משפחתה מדורי דורות. אי שם בתוך ההמון הזה, ככל שידוע למשפחה, היו הוריה, משה ואסתר פריידל; אמו של מוטל, חיה איטה, אחיותיו שרה בלומה ושיינדל, ואחיו לייזר ומאיר, עם אשתו של לייזר; והדודות, הדודים ובני הדודים של בני פישטיין ובני קורצגנט. איש מהם לא שב. אלא אם כן עצרו אותם הגרמנים בדמבלין, כפי שעצרו את מוטל, כל מי מהם ששרד את הכיכר ואת הדרך נרצח בסוביבור, מחנה ההשמדה הגרמני הנאצי בפולין הכבושה. שבע לא יכלה לעשות דבר מלבד לצפות.79

רקע היסטורימחנה ההשמדה הגרמני בסוביבור עמד ביערות על גדות הבוג, כ־80 קילומטרים מזרחה מלובלין וכ־110 קילומטרים מריקי.80 רוב האנשים נרצחו בתוך שעות מהגיעם.81 עד אוקטובר 1943 רצחו שם הגרמנים בין 170,000 ל־250,000 יהודים.82 ב־14 באוקטובר 1943 התקוממו האסירים ופרצו החוצה. כחמישים מהם זכו לראות את סוף המלחמה.83

12דמבלין, מאי 1942

בתחנת דמבלין הוציאו הגרמנים מן ההמון כמאתיים גברים לעבודת כפייה בשדה התעופה של הלופטוואפה ובמחסני התחמושת שלו. מוטל היה אחד מהם. כך שרד את אותו יום. ביער מצאה שבע פולני שנתנה בו אמון ושלחה אותו למצוא את מוטל ולמסור לו: היא ברחה, היא חיה, והיא ביער.84

רקע היסטורימחנות העבודה בדמבלין שירתו את בסיס חיל האוויר הגרמני ואת מחסן התחמושת הענקי מלפני המלחמה בסטאווי.85 באוקטובר 1942 גורשו שארית יהודי גטו דמבלין למחנה ההשמדה הגרמני הנאצי בטרבלינקה, בפולין הכבושה, אך מחנה שדה התעופה החזיק אסירים יהודים בעבודה עד 22 ביולי 1944, ימים לפני שהגיע הצבא האדום.86 שדה התעופה שמוטל הועבד בו שכן בקצה הדרומי של דמבלין. לפני המלחמה היה מנחת בית הספר לקצינים של חיל האוויר הפולני, בית הספר לנשרים;87 תחת הכיבוש היה בסיס גדול של הלופטוואפה;88 והיום הוא שוב בסיס אימונים של חיל האוויר הפולני, בסיס האימונים האווירי ה־41 (ראו אותו על המפה).89

13דמבלין, 1942

בעבודה, כתבה שבע, הגיעה אל מוטל הידיעה מן הנוצרי ששלחתי להודיע לו שאני נמצאת ביער. זה נתן לו אומץ, ולא עבר זמן רב והוא ביצע את בריחתו מן המחנה והגיע אליי ליער. הוא לא עמד לחכות שהגרמנים יחליטו מתי נגמרה עבודתו.90

רקע היסטורימוטל לא היה היחיד מריקי שיצא כך ממחנות דמבלין. מנשה ברונקש, יליד ריקי 1917, הוחזק במחנה העבודה בדמבלין מ־1940 עד 1943 ועבד שם בשדה התעופה, ואז ברח עם קבוצת אסירים אל היער ולחם עם הפרטיזנים עד 1945.91

14היער, 1942

הוא מצא אותה, וחייהם ביער התחילו: הדרך הקשה, שעליה עברנו את הניסיונות האכזריים, יומם ולילה ביער הפראי, מוקפים אויבים מבפנים ומבחוץ. מצד אחד הפולנים, שרדפו אותנו ביער. מצד שני הגרמנים, שמזמן לזמן ערכו מצודים על היער שלנו. ביום שכבו בלי נוע בין העצים הסבוכים והשיחים הפראיים, שמתוכם לא יכולנו להוציא את הראש אל אור היום. רק עם בוא הלילה, כשהיה כבר חשוך היטב, יכולנו לקום ולהתנועע בזהירות, להשגיח שאיש, חס וחלילה, לא ישים לב אלינו.92

רקע היסטוריאחרי הגירושים ציידו המשטרה הגרמנית ועוזריה באופן שיטתי יהודים שברחו, מערכה שהגרמנים קראו לה יודניאגד, ציד היהודים. מלשינים קיבלו תמורה בכסף, בוודקה או בסוכר.93 ההיסטוריונים מעריכים שעשרות אלפי יהודים שברחו מגטאות פולין הכבושה נתפסו ונרצחו בדרך זו.94

15היער, 1942

הרע מכול היה כשהתחיל לרדת גשם, כתבה שבע. היו זמנים שהגשם לא פסק מלנתך שמונה ועשרה ימים רצופים. שכבנו אז ממש בתוך נהר של מים. בלילות היה מוטל חומק מן היער, מתגנב אל כפר סמוך ומבקש מאיכר משהו לאכול. זה היה כרוך בסכנה גדולה, משום שהאיכרים נהגו לא פעם להודיע לגרמנים שבסביבה נמצאים יהודים. לפעמים, כשבא אל איכר, היה עליו להציג את עצמו כפרטיזן ולקחת ממנו בכוח משהו לאכול.95

רקע היסטוריב־1942 כבר פעלו כנופיות חמושות ביערות מחוז לובלין: שבויי מלחמה סובייטים שברחו, פרטיזנים קומוניסטים של הגווארדיה לודובה, המשמר העממי, שנוסד באותו ינואר, ואחרים.96 לאיכרים הייתה סיבה טובה לחשוש מאדם שאמר שהוא פרטיזן, ולכן עבדה ההעמדת פנים של מוטל.97

16סתיו 1942

נתן, אחיה של שבע, הוחזק בגטו דמבלין עם יהודים אחרים מריקי. כשרוקנו אותו הגרמנים, הועלו לקרונות רכבת סגורים, כבהמות לטבח. נתן ראה שאין לו מה להפסיד, וקפץ מן הרכבת הנוסעת. הקפיצה הצליחה, והוא נדד בשדות וביערות עד שפגש, ביער, את שתי אחיותיו, בלומה ושרה פרל, תועות גם הן. הן שמעו ששבע ומוטל חיים אי שם ביערות האלה.98

רקע היסטוריהגרמנים רוקנו את גטו דמבלין בסתיו 1942 ושלחו את רוב כ־2,500 האנשים שאספו למחנה ההשמדה הגרמני הנאצי בטרבלינקה, בפולין הכבושה, צפונה־מזרחה מוורשה, שם נרצחו בין 870,000 ל־925,000 יהודים.99 היידיש של שבע ממקמת את נתן בגטו ההוא, ולכן זו הייתה קרוב לוודאי רכבתו.100 בריחה פירושה היה להידחק דרך החלון הקטן המגודר בתיל של קרון משא נוסע, בעוד השומרים המלווים את הרכבת יורים בכל מי שקפץ.101

17היער, סתיו 1942

בשכבם ביער, מנותקים מן העולם, היו שבע ומוטל עסוקים תמיד במחשבות על משפחותינו, אבל כמעט לא העזו לדבר. שמרנו על כל תנועה, כדי שאיש לא ישמע רשרוש. התקשרנו בשפת האלם בלבד. ערב אחד שמעו צעדים מתקרבים אל מחבואם. הצמדנו את אוזנינו לאדמה והבחנו ביתר בהירות שאלה צעדיה של חבורת אנשים. לבבותינו החלו להלום מהר יותר, באימה גדולה: הנה, הנה בא קצנו. שתי נשים וגבר עברו ממש לידם בלי לראותם, יהודים מסתתרים כמותם. שבע ומוטל זחלו קרוב יותר וראו שהנשים הן אחיותיה, בלומה ושרה פרל, והגבר הוא אחיה נתן. השמחה הייתה לאין שיעור, אך מהולה בעצב עמוק. הבכי חנק אותנו. לא ידענו מה לעשות בעצמנו, רצינו לצעוק משמחה, לשמוח על שמצאנו זה את זה, אבל בה בעת נקרע מתוכנו הבכי על האסון הגדול שקרה לאחרים ממשפחתנו הגדולה.102

18חורף 1942

בא החורף, עם רוחותיו הקרות וסופות השלג שלו, כתבה שבע. העלים נשרו מן העצים. סימני צעדינו בשלג העמוק איימו להסגיר אותנו. מוטל נכנס לכפר ומצא איכר שהסכים להסתיר אותם במשך החורף, אך רק את שבע ואת שתי אחיותיה; הוא ונתן יצטרכו להישאר ביער. הוא הוציא את שבע ראשונה. נתן נשאר עם שתי אחיותיי לחכות, עד שמוטל יחזור ויוביל אותן אחת אחת אל הכפר. כשחזר, לא היו במקום שבו היו אמורים לחכות לו. רועד כולו, החל לחפש אותם בין השיחים ביער. במוחו כרסמה המחשבה הנוראה שקרה אסון. הוא לא נדרש לחפש זמן רב, ועד מהרה נתקל בשלוש הגופות, שהיו מוטלות בין העצים ברגליים יחפות.103

רקע היסטוריבפולין הכבושה היו נעליים ובגדים חמים יקרי ערך, ויהודים במסתור נשדדו ונרצחו בעבורם.104 היסטוריונים פולנים תיעדו הרבה רציחות כזאת בידי אנשי המקום, במחוז לובלין וברחבי פולין הכפרית, בין 1942 ל־1944.105

19חורף 1942

בעבור מוטל זו הייתה מכה נוראה, כתבה שבע. ברוטליות כזאת לא ראה עד אז מעולם. שבור, חזר אליה אל המחבוא, וזמן רב לא יכול להוציא מפיו מילה. פניו ושתיקתו הקודרת אמרו לי מיד שקרה דבר נורא. התחלתי להתחנן לפניו שיספר לי הכול, ולבסוף הצלחתי להוציא ממנו מה שראה ומה שעבר עליו. שנינו נשארנו יושבים שבורים ומוכים, בלי כוח לבכות, וכבר לא הייתה דמעה בעינינו. הלב נעשה כקפוא, מאובן מצער ומכאב שאין להם שיעור.106

20חורף 1942 עד 1943

מחבואם היה בעליית הגג של בית קטן ומוזנח. שלט שם קור נורא שהקפיא את העצמות, אבל ידענו שעלינו להחזיק מעמד ולא לתת לעצמנו להישבר. הרצון לחיות התחזק באותן סכנות גדולות מיום ליום. בער בנו הדחף לנקמה. כל כך רצינו לראות במו עינינו את סופם של הגרמנים. איש מלבד האיכר לא ידע על המחבוא, והוא ידע רק על שבע. הוא היה בטוח שמוטל נמצא עם הפרטיזנים ביער. זו גם הייתה הסיבה שהתיר לי להסתתר בעליית הגג שלו. בלילות היה מוטל חומק מעליית הגג כדי להשיג מעט אוכל. הוא התגנב החוצה בשקט וחזר בשקט רב עוד יותר, כדי שאיש לא ישים לב אליו.107

רקע היסטוריעל פי החוק הגרמני בפולין הכבושה, דין הסתרת יהודי היה מוות, ומשלהי 1942 הגיע האיום גם אל משפחת המציל.108 הגרמנים הוציאו אותו לפועל, ולפעמים הרגו משקי בית שלמים.109 אף על פי כן נטלו אלפי פולנים את הסיכון. פולנים רבים יותר מבני כל אומה אחרת הוכרו ביד ושם כחסידי אומות העולם, יותר מ־7,000.110

חלק ד

הפרטיזנים

סביב דמבלין, 1943

21אביב 1943

היה זה אביב 1943, כשיצאנו שוב אל היער, כתבה שבע, ובאחד מלילות הירח הבהירים, השמיים היו זרועי כוכבים ואפשר היה לראות כל מה שמתרחש ביער, שמענו לפתע רעש של מטוס. הוא חג מעל היער, והם לא יכלו לדעת אם הוא רוסי או גרמני. היינו מלאים פחד, ונדמה היה לנו שהגרמנים מחפשים אותנו. אחרי שכבר שחטו את כל היהודים, רדפו אחר השרידים שהסתתרו ביער. ואז ראו אנשים קופצים מן המטוס ויורדים במצנחים פתוחים. אחד מהם נחת לידם, על עץ, ושם הסתבך בחבלי המצנח בין ענפיו הסבוכים של העץ. הוא נשאר תלוי בין הענפים ולא יכול להיחלץ. במשנה זהירות ניגשו אל העץ וראו לפניהם איש חמוש בנשק מלא, במקלע ועטור רימוני יד. הוא היה מעולף למחצה, ואנחנו עזרנו לו לרדת מן העץ. הענפים שרטו אותו בכל גופו וקרעו את עור ידיו ורגליו. הם חבשו את פצעיו ונתנו לו מעט מים. כשהתעשת, הציג את עצמו כמפקד של קבוצת חבלה רוסית המונה חמישה אנשים. הוא אמר ששמו סרקיסוב ושמטרתם לבצע פעולות חבלה בעורף הגרמני.111

רקע היסטורימ־1942 עד 1944 הצניחו שירותי המודיעין הסובייטיים, של הצבא האדום ושל האנ.ק.וו.ד. כאחד, צוותים קטנים מאחורי הקווים הגרמניים בפולין הכבושה.112 בדרך כלל היו אלה קומץ אנשים עם מכשיר קשר וחומרי נפץ, שנשלחו לנתק את מסילות הברזל שהזינו את החזית המזרחית.113 הצוות של סרקיסוב עצמו עדיין לא נמצא ברשומות.114

22אביב 1943

באותו יום התקבצו גם חמשת החבלנים הרוסים האחרים, כתבה שבע, ובחורשת העצים הצעירה שבה הסתתרנו הקימו מין מטה צבאי וערכו את התייעצותם. היו להם מפות שונות ומכשיר רדיו, שבאמצעותו יכלו ליצור קשר עם הרוסים מעברה השני של החזית. כשירד הלילה נשמע שוב רעש של מטוס, ושוב רעדו לבבותיהם: מי יודע אם אין זה מטוס גרמני המחפש עכשיו את החבלנים? הרוסים הרגיעו אותנו בקריאות השמחה שלהם, שאלה שלנו. סרקיסוב ירה זיקוק איתות אל האוויר, והמטוס החל להצניח תיבות תלויות במצנחים, וגם שקים. אלה היו תיבות של חומרי נפץ. השקים היו מלאים אוכל ובגדים. וכך, בבת אחת, מצאנו את עצמנו בתוך קבוצת פרטיזנים רוסית מצוידת היטב. שמחנו מאוד, והמורל שלנו עלה. כל הזמן שהיינו ביער, הרי זה היה חלומנו, להתחבר אל פרטיזנים ולהילחם יחד איתם בגרמנים.115

רקע היסטורימטוסים סובייטיים סיפקו אספקה לפרטיזנים בלילות, והצניחו נשק, חומרי נפץ ואוכל אל מדורות איתות או זיקוקים על הקרקע.116 ההצנחות אפשרו לצוותים קטנים לפעול חודשים עמוק מאחורי הקווים הגרמניים.117

231943

הרוסים נתנו לנו נשק, ומוטל נעשה למורה הדרך שלהם, כתבה שבע. הוא הכיר להפליא את כל הסביבה, הסביבה שבה גדל משנות ילדותו המוקדמות. מזמן לזמן החלפנו את מקומנו. בלילות היה מוטל יוצא עם כמה פרטיזנים לבצע פעולות חבלה, לפוצץ משלוחים צבאיים, קווי רכבת ומתקנים צבאיים שונים. מטרותיהם היו סביב דמבלין.118

רקע היסטורידמבלין הייתה צומת רכבות חשוב והחזיקה בסיס גדול של הלופטוואפה.119 בסטאווי הסמוכה היה מחסן תחמושת צבאי ענקי מלפני המלחמה, והגרמנים ניהלו שם מחנה עבודה ליהודים.120 ב־1943 החלו פרטיזנים סובייטים ויחידות קומוניסטיות פולניות באזור לובלין לפוצץ רכבות גרמניות, וב־1944 סייעו התקפותיהם על משלוחים שנעו מזרחה לצבא האדום.121

241943

הם היו מפוצצים גם גשרים, כתבה, אבל כל הזמן נזהרו הפרטיזנים שלא להיפגש עם הגרמנים פנים אל פנים. הם גם נמנעו מלהיראות לפולנים, שידעו שבסביבה נמצאים פרטיזנים. בעדותה המאוחרת באנגלית הוסיפה שהם התרחקו גם מצבא המחתרת הפולני, הארמיה קריובה, שזכרה אותו כעוין ליהודים. בעבור איכרי הסביבה הוא היה מוטק, הצורה הפולנית של שמו. מפה לאוזן היו האיכרים מספרים זה לזה שהיהודי מוטק מריקי מסתובב עם מקלע ומפקד על קבוצת פרטיזנים. מוטק נעשה לדמות אגדית בין איכרי הסביבה. גם היא נרשמה לימים כפרטיזנית.122

רקע היסטוריעשרות אלפי יהודים לחמו כפרטיזנים במזרח אירופה הכבושה, ביחידות סובייטיות, ביחידות קומוניסטיות פולניות ובקבוצות יהודיות משלהם.123 יחסה של הארמיה קריובה ליהודים השתנה ממקום למקום: יחידות אחדות הסתירו וחימשו יהודים, בעוד אחרות דחו אותם או הרגו אותם.124

25חורף 1943

חורף 1943/44 התקרב, כתבה שבע, והפרטיזנים הרוסים קיבלו לפתע פקודה לעזוב את היער וללכת ליערות אחרים. לבנו נעצב. כל הזמן שהיינו יחד, התלכדנו כמשפחה אחת, קשרו אותנו הסכנות המשותפות, פעולות הנקם המשותפות. אבל אותי לא יכלו לקחת איתם, רק את מוטל. הוא לא רצה להשאיר אותי לבדי, ולכן נאלצנו להיפרד, בלב כבד.125

רקע היסטוריבאותו חורף נעה החזית מערבה. בתחילת ינואר 1944 חצה הצבא האדום את גבולה המזרחי של פולין מלפני המלחמה, וצוותי הפרטיזנים הסובייטים הועברו לאזורים חדשים לפני ההתקדמות.126

חלק ה

אוסמוליצה

ליד ריקי, חורף 1943 עד יולי 1944

26חורף 1943 עד 1944

שוב נשארנו לבדנו ביער, כתבה שבע. ירד השלג הראשון, ומיום ליום נעשה קר יותר. הצטננתי וחליתי בחום גבוה. בלילה נטל אותי מוטל על כתפיו ונשא אותי לאוסמוליצה, אל אחוזתו של הפריץ ניידז'לסקי, מנהל האחוזה שהחכיר לו את המטעים לפני המלחמה וחיבב אותו כל כך.127

27אוסמוליצה

מר ניידז'לסקי פתח את הדלת. הוא הוביל את שבע אל עליית הגג בסודיות החמורה ביותר, כדי, כפי שניסחה זאת, שחס וחלילה לא תראה אותי שום עין זרה. מה שנאמר לו היה פשוט: האישה הצעירה תישאר רק עד שתחלים, ומוטל חוזר אל היער, אל הפרטיזנים. זו לא הייתה כל האמת. זה היה גם תירוץ וגם אזהרה, כתבה שבע, כדי שיידע שאנחנו תחת השגחת הפרטיזנים. התירוץ הניח לניידז'לסקי להאמין שהוא מסתיר אישה חולה אחת לשבועות אחדים, לא שני נמלטים לכל זמן שתימשך המלחמה. האזהרה הייתה שקטה יותר וקשה יותר: אם יקרה לה דבר, אנשים חמושים ביער יידעו לאן לבוא, וסביב ריקי כבר סיפרו האיכרים זה לזה על מוטק, היהודי עם המקלע בראש חבורת פרטיזנים.128

למען האמת, מוטל לא חזר מעולם אל היער. הוא הסתתר בעליית הגג לצדה, ובלילה המאוחר היה זוחל למטה ומתגנב בשקט אל הבית, כאילו זה עתה בא מן היער. המשחק לא יכול היה להימשך. יום אחד, כשעלה אל עליית הגג עם האוכל של שבע, מצא שם ניידז'לסקי את מוטל. הוא לא אמר דבר, ומאז נהג כאילו אינו יודע.129

רקע היסטוריהסתרת יהודים העמידה את כל משק ביתו של המציל תחת גזר דין מוות.130 ניידז'לסקי עשה זאת בבית אחוזה שגרמנים באו ויצאו בו.131 שבע אינה מוסרת מעולם את שמו הפרטי, ולא נמצא תיעוד להכרה בו ביד ושם כחסיד אומות העולם.132

28אוסמוליצה, 1944

היה זה חורף קשה, והקור היה בלתי נסבל. שבע בקושי יכלה להניע את רגליה. במשך הימים והלילות הארוכים לא החלפנו בינינו מילה, כתבה, משום שלא פעם קרה שהגרמנים באו לבקר את ניידז'לסקי. למעלה שכבו שני אנשים בלי נוע ונשמו בזהירות. הרחש הקל ביותר היה פירושו אסון, לשניהם ולניידז'לסקי, שהיה משלם בראשו.133

29אוסמוליצה, 24 ביולי 1944

לבסוף התקרב קיץ 1944, כתבה שבע. מוטל ירד מעליית הגג, ואני נשארתי לבדי, משום שלא יכולתי לנוע. הייתי מוחלשת מאוד. בחודש יוני 1944 כבר אפשר היה לשמוע את הדי ירי התותחים מתקרבים. הרעמים נשמעו קרובים וקרובים יותר. יום אחד עלה אליי מוטל אל עליית הגג מלא שמחה: הגרמנים בורחים, נסוגים אל עברה השני של הויסלה. הצבא הרוסי מתקרב אלינו. ב־24 ביולי 1944 הגיעו הסיורים הרוסיים הראשונים לאוסמוליצה. ירדנו מעליית הגג. מותשים ושבורים ככל שהיינו, תחושת השחרור חיזקה אותנו. לבסוף זכינו לראות את הצבא הגרמני מרוסק.134

רקע היסטוריבמחצית השנייה של יולי 1944 שטפה מתקפת הקיץ של הצבא האדום את אזור לובלין.135 לובלין שוחררה ב־24 ביולי, אותו יום שבו שוחררה אוסמוליצה.136 באותו שבוע נכנסו חיילים סובייטים למיידנק, מחנה הריכוז הגרמני הנאצי בפאתי לובלין, שבו נרצחו אסירים בירי ובתאי גזים, המחנה הנאצי הגדול הראשון ששוחרר.137 דמבלין, הסמוכה לריקי, שוחררה יומיים לאחר מכן.138

חלק ו

אחרי

פולין, גרמניה, ישראל וקנדה, 1944 עד 1970
שבע ומוטל לבדם בכיכר השוק הריקה של ריקי

30ריקי, 1944

הם יצאו מיד לריקי. בלבנו עוד נאחזנו בניצוץ של תקווה, כתבה שבע: אולי נשאר בכל זאת מישהו ממשפחותינו הגדולות. כשהגענו לעיירה התברר לנו, בכל חריפותו, שאיש, איש משתי משפחותינו לא נותר בחיים. נשארנו לבדנו. אחיה שמעון היה בין האבודים. בודדים ומוכים עזבנו את ריקי, עיירת מולדתנו, שבה נולדו הורינו וסבינו וחיו חיים יהודיים חמים. נתנו לעצמנו דין וחשבון שסכנת המוות עדיין מרחפת מעל ראשינו. הפולנים, משנודע להם שמוטק נמצא פה בריקי, החלו לתכנן להרוג אותו. הידיעות על כך הגיעו אלינו מהר, ומיד הסתלקנו.139

רקע היסטוריבפולין חיו לפני המלחמה כ־3.3 מיליון יהודים, וכתשעה מכל עשרה מהם נרצחו בשואה.140 ניצולים ששבו הביתה מצאו לא פעם זרים בבתיהם ועוינות גלויה.141 בין 1944 ל־1947 נרצחו בפולין מאות יהודים, לפי הערכות רוב ההיסטוריונים יותר מאלף, והידוע לשמצה מכול הפוגרום בקיילצה ביולי 1946, שבו נהרגו 42 יהודים.142

מוטל טוען לפני קצין על חייו של ניידז'לסקי

31שדליץ, 1944

הם הלכו ללובלין, שם החלו להתקבץ שרידי היהודים הניצולים מן הסביבה. שם למדו שהשלטונות הפולניים החדשים עצרו את ניידז'לסקי מאוסמוליצה ודנו אותו למות. התברר לנו שעומד להתרחש עוול נורא, רצח של אדם חף מפשע וטוב, כתבה שבע. מוטק אמר שעליו לעשות הכול כדי להציל את ניידז'לסקי, שעשה בעבורנו כל כך הרבה, שסיכן את חייו כדי להציל אותנו. מוטל הלך ישר לשדליץ, שם הוחזק ניידז'לסקי, ומצא, כתבה, שנעצר כבעל אחוזה עשיר ומשום שחתנו היה הגנרל הפולני הידוע שיקורסקי, שהוציא את הצבא הפולני מרוסיה ואחר כך נספה באופן מסתורי בתאונת מטוס. נדמה היה ששום כוח לא יוכל להציל אותו מן המוות. אבל מוטל התעקש, הרעיש עולמות, הגיע אל השופטים ואל הצמרת העליונה של הצבא הפולני, עד שעלה בידו להביא לשחרורו המלא של ניידז'לסקי.143

רקע היסטורימקיץ 1944 הייתה לובלין מושבה של הרשות הפולנית החדשה הנתמכת בידי הסובייטים, הוועד הפולני לשחרור לאומי.144 צו הרפורמה האגררית שלה מ־6 בספטמבר 1944 הפקיע אחוזות גדולות, ובעלי אחוזות רבים נעצרו או גורשו מבתיהם.145 זיכרונה של שבע בדבר הקשר לשיקורסקי קרוב לרשומות אך אינו מדויק. אוסמוליצה הייתה מ־1940 בבעלות סטניסלב לשניובסקי, שבנו נשא לאישה את בתו היחידה של שיקורסקי, זופיה. בני לשניובסקי התגוררו בוורשה והותירו מנהל האחראי לאחוזה, ומכאן שניידז'לסקי, ששבע קוראת לו הפריץ, ניהל את אוסמוליצה בעבורם.146 פנקס הרפורמה האגררית של 1944 מאשר זאת: הוא רושם את אוסמוליצה, 63 הקטרים עם מטעה ובית האחוזה שלה, על שם סטניסלב לשניובסקי, ואין בו שום ניידז'לסקי כבעלים של אחוזה כלשהי במחוז.147 שמו הפרטי עדיין מבוקש.

32לובלין, חורף 1944 עד 1945

לובלין לא הייתה בטוחה זמן רב. הגיעה שמועה שפולנים מריקי מחפשים את מוטל ורוצים להרוג אותו. ואז, ביום חורף אחד, נכנסו שלושה מהם אל הבית, אקדחים בידיהם, ושאלו את שבע בחומרה: איפה מוטק? למזלו לא היה בבית. הם התיישבו לחכות. הם חיכו שעות, וכשלא בא הלכו, ואמרו שישובו.148

לובלין גם נתנה להם את מי להציל. בית פרץ היה המקלט שניהל הג'וינט בלובלין לניצולים, ובתוכו פעל בית יתומים. אחת הילדות שנרשמו שם הייתה נערה בת שלוש עשרה מדמבלין, שלושה עשר קילומטרים במורד הדרך מריקי, ושמה גולדה ויינברג. אמה מתה במחנה דמבלין. שנים לאחר מכן, באמריקה, תהיה גלוריה וורמן, ובזקנתה סיפרה על היום שבו נכנסו מוטל ושבע לבית פרץ: נכנס זוג, שמו היה מוטל פישטיין, עם אשתו. והם התחילו לדבר איתי, והם הכירו הרבה אנשים מדמבלין. ואני אמרתי להם מי אני. והוא אמר, או כן, אנחנו יודעים, אנחנו קרובי משפחה. הקרבה הייתה מצד שבע. היא הייתה בת דודה שלי, אמרה עליה גלוריה, בת דודה שלי, בת דודה שנייה, גם בת דודה שלישית. עד כמה קרובה הייתה הקרבה, לא ידעה לומר, ואיש אינו יודע היום מה קשר בין בני קורצגנט מריקי לבני ויינברג מדמבלין. מוטל ושבע ביקשו ממנה לבוא לדירה ששכרו בעיר, שם הקימה שבע מטבח ובישלה בעבור הניצולים השבים. היא קילפה תפוחי אדמה והיא בישלה בעבורם. היא אמרה, אולי תרצי להישאר פה קצת ולעזור לי קצת? ... נשארתי שם ולא רציתי לחזור לשם יותר. אל בית היתומים לא שבה עוד. שבע, זכרה, כבר הייתה בהיריון. גלוריה נשארה איתם מאז, וסיפורה נמשך לצד סיפורם עד סוף הספר הזה.149

רקע היסטוריהג'וינט, כפי שקראו לו כולם, היה הוועד היהודי האמריקני המאוחד לסיוע, שנוסד בניו יורק ב־1914 בידי יהודי אמריקה כדי לשלוח סיוע ליהודים נזקקים מעבר לים. במהלך המלחמה הבריח כסף אל גטאות פולין הכבושה, ואחרי השחרור שילם על חלק גדול מן האוכל, הביגוד, המחסה והטיפול ביתומים שהניצולים נשענו עליהם.150 בנובמבר 1944 הקימו ניצולים בלובלין את הוועד המרכזי של יהודי פולין כדי למצוא את החיים ולעזור להם.151 בלובלין גם הקימו פרטיזנים יהודים לשעבר את הבריחה, הרשת החשאית שתבריח יהודים מפולין לעבר פלשתינה.152

מוטל וסרקיסוב מתחבקים במשרד

33לודז', 1945

הם המשיכו ללודז', שם התרכזה שארית הפליטה של יהדות פולין, כתבה שבע. מוטל הלך אל הקומנדטורה שליד מועצת העיר לודז' לסדר עניין משלו. שם הבחין בפנים שהיו מוכרות לו מאוד. היה זה קצין בדרגת מיור. כשנפגשו מבטיהם, קראו שניהם בבת אחת: סרקיסוב! מוטק! הם נפלו זה על צווארו של זה, התחבקו והתנשקו. הקצינים מסביב הסתכלו על המחזה בתימהון ולא ידעו מה קרה פה. מפקדו הפרטיזני מן היער היה עכשיו מפקד העיר לודז'. את שניהם קשרו חוויות משותפות, כתבה, סכנות שעברו שניהם יחד, עשרות מקרים שבהם הציל האחד את חיי השני. סרקיסוב הכניס את מוטל אל חדרו, שם כמובן נפתח בקבוקון של משקה ושתו לחיים, והעניק למוטל דרגת סגן, פורוצ'ניק, והחזיק אותו אצלו כסגנו, סגן מפקד העיר לודז'.153

רקע היסטורילפני המלחמה חיו בלודז' כ־230,000 יהודים, שליש מן העיר.154 גטו לודז' היה האחרון בפולין שחוסל, באוגוסט 1944.155 העיר יצאה מן המלחמה שלמה ברובה, וב־1945 נעשתה למרכז העיקרי של החיים היהודיים בפולין.156 הסרקיסוב של שבע הוא המיור אלכסנדר סרקיסוב, שמאמצע 1945 עמד בראש משרד המפקד הצבאי הסובייטי בלודז', ברחוב פומורסקה 21; הוא פעל לצד מפקדת העיר הפולנית, וזה מסביר את תוארו של מוטל.157 גם פרטיזנים יהודים אחרים מריקי קיבלו משרות בפולין החדשה: סם ברונקש, שלחם עם הפרטיזנים ביער, שירת אחרי המלחמה כקצין משטרה בלובלין.158

מוטל הסגן רכוב על סוס במדים, שבע בפתח הבית עם התינוקת שזה עתה נולדה

34לודז', יוני 1945

כשחזר מוטל הביתה, שבע כמעט לא זיהתה אותו. הוא לבש מדי קצין פולני עטורי עיטורים. במהרה היה לו שם חדש. ליהודי לודז' הוא היה מוטל פורוצ'ניק, מוטל הסגן, וכך קראו לו כל זמן ששהה בפולין. הוא נעשה מהר לדמות מוכרת בין יהודי לודז', כתבה שבע, שידעו שבכל בעיה קשה אפשר לפנות אל סגן המפקד היהודי, מוטל. באותה תקופה עזר מוטל הרבה בבריחה, והסדיר ניירות מעבר להעברת יהודים לגרמניה. אבל כל הזמן נתן מוטל לעצמו דין וחשבון שהוא מוקף אנטישמים. הוא ראה כיצד האנטישמיות עולה מיום ליום ושהקרקע ממש בוערת תחת רגליו. לכן החליט לעזוב את פולין. ב־3 ביוני 1945, בעיצומו של כל זה, נולדה בתם הראשונה. הם קראו לה גולדה, על שם סבתה של שבע, וכינו אותה גולדי.159

רקע היסטוריבין 1944 ל־1948 עזבו כ־250,000 יהודים את מזרח אירופה, רובם בעזרת הבריחה. רובם חצו אל מחנות העקורים באזורי הכיבוש האמריקניים בגרמניה ובאוסטריה, בדרכם לפלשתינה.160 ניירות מזויפים, או עזרתו של פקיד אוהד, יכלו להכריע בגבול.161

35ציילסהיים, 1945 עד 1948

בסוף 1945 עזבה המשפחה את פולין לגרמניה: מוטל, שבע, גולדי הקטנה, בת שישה חודשים, וגלוריה, אז נערה בת שלוש עשרה. הם הלכו תחילה לברלין, לאזור האמריקני, ואחר כך למחנה ציילסהיים ליד פרנקפורט. גלוריה זכרה את המסע: רצינו ללכת מפה, ללכת לגרמניה, מפולין לגרמניה, כי כולם רוצים להגר, או לישראל או לאמריקה. ומפולין אי אפשר לעשות זאת. הם נדדו מעיר לעיר, והרכבות היו מלאות וסגורות בפניהם, אבל מוטל, אמרה גלוריה, היה מפורסם מאוד והוא יכול היה להיכנס למקומות ברכבת כדי להשיג לנו מקום לשבת. וכך הלכנו לגרמניה. כשנשאלה כיצד היה מוטל מפורסם, אמרה: הוא היה בצבא הפולני. והוא היה שם כמו קצין. והוא ידע את כל הדברים שצריך לעשות. הייתי איתם במחנה העקורים בציילסהיים, אמרה, רשומה כיתומה, מה שהעמיד אותה ראשונה בתור כשנפתח מקום על ספינה; היא הפליגה עם קבוצת יתומים לניו יורק.162 ציילסהיים היה אז מחנה מעבר לשארית הפליטה, כתבה שבע. זה היה מין נקודת הגירה ליהודים, שנסעו משם לקצווי עולם שונים, מי לארצות הברית, מי לקנדה ולארץ ישראל. הייתה שם גם תנועת מחתרת, שבדרכים שונות השתתפה במאבק על הקמת המדינה היהודית. מוטל היה בין המשתתפים הפעילים ביותר. ב־20 במאי 1947 נולדה בת שנייה. הם קראו לה חיה איטה, על שם אמו של מוטל, וכינו אותה עדנה.163

רקע היסטוריציילסהיים היה מחנה עקורים יהודי כולו שניהלה סוכנות הסיוע של האומות המאוחדות, אונר"א, וב־1946 היו בו כ־3,500 תושבים.164 היו לו בתי ספר ועיתונים משלו, והוא היה מרכז של פוליטיקה ציונית, זירה להפגנות רבות נגד המגבלות הבריטיות על העלייה לפלשתינה.165 דוד בן־גוריון בא לדבר בו, ואלינור רוזוולט ביקרה בו בפברואר 1946 וכתבה עליו בטורה בעיתון.166 גלוריה וורמן, שנולדה גולדה ויינברג, הייתה נערה מדמבלין ששרדה את המחנות בדמבלין ובצ'נסטוחובה. במפתח העדות שלה מ־2021 שבידי USC Shoah Foundation, מופיע מוטל פישטיין, הרשום כקרוב משפחה, בחלק המתרחש בלובלין אחרי השחרור, שם היא עוזבת את פולין לגרמניה וממשיכה למחנה ציילסהיים.167 בעלה, נחמיה וורמן, נולד בקורוב, ליד לובלין, ב־1927. הוא ברח ממחנה אוסטרובייץ ב־1944 ולחם עם הארמיה לודובה, הצבא העממי של המחתרת הקומוניסטית הפולנית. אחר כך, בשם בדוי, העמיד פנים שהוא בנו של אב גרמני ואם פולנייה ועבד כטבח ביחידה של הצבא הגרמני, עד שעבר אל הצד הסובייטי בינואר 1945.168 דרכו שלו נמשכה לצד דרכם של בני פישטיין: לובלין ב־1945, בחיפוש אחר משפחה; אחר כך ציילסהיים, עשרה קילומטרים מפרנקפורט, שם, אמר, נעשיתי חבר באִרגון, במחתרת, המחתרת היהודית, שלחמה בפלשתינה באותו זמן; ישראל ב־1948 ומלחמותיה; ובסוף 67' הגעתי לכאן עם משפחתי לקנדה.169 את סיפורו סיפר בספר, Nachemia: German and Jew in the Holocaust, שנכתב עם מרגרט ראסל, ובפני המצלמה שלוש פעמים: בטורונטו ב־1987, בנורת' יורק ב־1995, ובפלורידה ב־1997.170

שבע עם בנה שזה עתה נולד, מוטל ושתי בנותיהם הקטנות לצד המיטה

36למפרטהיים, נובמבר 1948

כשנסגר ציילסהיים בנובמבר 1948, עברה המשפחה למחנה למפרטהיים, דרומה מפרנקפורט. שמונה ימים לאחר מכן, ב־19 בנובמבר, ילדה שבע בן. הם קראו לו משה לייב, על שם אביה ואביו של מוטל, שני סבים שלא יכיר לעולם. במשפחה קוראים לו מוריס.171

רקע היסטוריבשיאם ב־1947 חיו כ־250,000 עקורים יהודים במחנות בגרמניה, באוסטריה ובאיטליה, רבים מהם שנים.172 אלפי תינוקות נולדו במחנות, גל ילודה של התרסה בקרב אנשים שאיבדו כמעט את כולם.173

37עוזבים את גרמניה

ב־14 במאי 1948 הוכרזה מדינת ישראל, ולמחרת פלשו אליה. בשנת 1948, כשהוכרזה המדינה היהודית ופרצו בישראל קרבות קשים, כתבה שבע, טס מוטל במטוס לישראל. הוא היה נחוש להיות חלק מן המדינה החדשה ולבנות בה. תצלום בספר הזיכרון של ריקי מראה אותו על מדרגות אותו מטוס. אני, עם שלושת ילדיי, יצאנו אף אנו במהרה לישראל. המחנות היו חדר המתנה. עכשיו, לבסוף, היה להם לאן ללכת.174

רקע היסטורימבין כ־700,000 העולים שהגיעו לישראל בין 1948 ל־1951, חלק גדול היו ניצולי שואה, רבים מהם ישר ממחנות העקורים בגרמניה, באוסטריה ובאיטליה, שהתרוקנו בתוך שנים אחדות.175

38ישראל

בישראל עשה מוטל את מה שעשה תמיד: הוא מצא את העבודה שהייתה נחוצה. אחרי זמן מה החל מוטל להסתכל סביבו, כתבה שבע, ומיד פנה להשקעות שונות, בייחוד בבניית בתים. הארץ התמלאה עולים חדשים והיה בה מחסור בבתים. המשפחה קבעה את ביתה ברמת גן, ליד תל אביב, והילדים גדלו בשמש. אחרי כל מה שעבר עליהם, היה להם בית.176 באביב 1950 באה גלוריה, בוגרת עכשיו ומתגוררת בפילדלפיה, לישראל בספינה לביקור. על הרציף, בין הממתינים, היו הזוג הזה, מוטל פישטיין, וכבר הייתה להם ילדה קטנה. בתוך חודשיים נישאה לנחמיה וורמן, ב־30 באפריל 1950, וגם בני וורמן קבעו את ביתם ברמת גן.177

רקע היסטוריאוכלוסיית ישראל הוכפלה בקירוב בארבע שנותיה הראשונות.178 מאות אלפי עולים חיו באוהלים ובפחונים במחנות מעבר, המעברות, והמדינה הצעירה התאמצה לשכן אותם.179 גם בני וורמן חיו ברמת גן, ומפתח העדות של גלוריה וורמן מזכיר שוב את מוטל פישטיין בחלק הזה של סיפורה.180 מוטל ניהל גם מוסך; כשנפטר ב־1951 דוד רמז, שר התחבורה הראשון של ישראל, הלך עוזרו ברוך הרמון, איש ריקי, לעבוד במוסך של מוטל פישטיין.181

מוטל רוכן ללחוץ את ידו של הנשיא יצחק בן־צבי, על פי תצלום בספר הזיכרון של ריקי

39ביקור אצל הנשיא, שנות החמישים

בין התצלומים שנדפסו עם פרקה של שבע בספר הזיכרון של ריקי יש אחד של מוטל המבקר אצל יצחק בן־צבי, נשיא המדינה היהודית. האיש הזקן יושב בכורסה ליד חלון, ומוטל, בחליפה כהה, רוכן ללחוץ את ידו. הכיתוב שמתחתיו אומר: מוטל פישטיין מבקר את נשיא המדינה היהודית יצחק בן־צבי ז"ל.182

רקע היסטורייצחק בן־צבי נבחר בכנסת לנשיאה השני של ישראל בדצמבר 1952. הוא כיהן שלוש כהונות ונפטר בעת כהונתו באפריל 1963.183

40תל אביב, 1957 עד 1960

בפברואר 1957 דיווחו עיתוני ישראל שחברתו של מוטל, מ. פישטיין, חתמה עם ממשלת ארצות הברית על בניית שגרירות אמריקנית חדשה על חוף הים של תל אביב והחכרתה לאמריקנים. הוא טס לאמריקה פעמיים כדי לנהל את המשא ומתן. בספטמבר 1959 הושלם שלד הבניין, ובנובמבר 1960 נכנסה אליו השגרירות.184

רקע היסטוריהבניין ברחוב הירקון, שנבנה בידי סולל בונה בשותפות עם חברת פישטיין, שימש כשגרירות האמריקנית עד שעברה השגרירות לירושלים ב־2018.185

מוטל ושבע על ספה בטורונטו, שבע מחזיקה תינוק

41אמריקה, ואחר כך טורונטו

במרץ 1956 הפליגו שבע ושלושת הילדים מישראל לארצות הברית, לחופשה משפחתית לפסח.186 כשנגמר החג נשארו עוד מעט, במלון אסקס בניו יורק, בהמתנה לניירות הגירה שלא באו מעולם; משה, הצעיר, היה בן שבע. אמריקה לא קיבלה אותם, וביוני 1956 נסעו צפונה לקנדה.187 שם היו בסוף אותו אוקטובר, כשפרצה המלחמה בסיני.188 מוטל נשאר בישראל, בונה, והצטרף אליהם שנה או שנתיים לאחר מכן. גם כללי קנדה לא התאימו להם, וב־16 באפריל 1959 אישר הקבינט הפדרלי את כל החמישה כמהגרים בצו מיוחד של המועצה: מוטל, חסר אזרחות ויליד פולין, ושבע והילדים, גולדה, חיה ומשה, בני שלוש עשרה, אחת עשרה ועשר, כולם אזרחי ישראל. כל החמישה כבר התגוררו בקנדה.189 בטורונטו בנה שוב, כנשיא חברת בנייה, Good Luck Construction, והמשפחה קבעה את ביתה בבלו פורסט דרייב בדאונסוויו. ביוני 1967 הייתה גלוריה וורמן בניו יורק עם שלושת ילדיה, במה שנועד להיות חופשה, כשפרצה מלחמת ששת הימים ונחמיה הוחזק בצבא. אחרי חודש, זכרה, בן הדוד הזה שלי, פישטיין, כפי שקראה למוטל, בעלה של בת דודתה שבע, בא לניו יורק ולקח אותנו במכונית, נסענו לקנדה. הוא אמר, ניו יורק אינה מקום בשבילכם. אתם באים לקנדה. בני וורמן גרו עם בני פישטיין בבת'רסט מנור עד שהגיע נחמיה, ואז לקחו דירה בגולדפינץ' קורט, בבניין שהקימה חברתו של מוטל.190 תצלום מאותן שנים מראה אותם על ספה בצבע אפרסק: מוטל מחייך חיוך רחב, שבע צוחקת, תינוק בזרועותיה. מוטל הצליח מאוד בעסקים שנכנס אליהם, כתבה שבע, ויכולנו לחיות באושר לולא האסון הכבד שבא עלינו כך בלא צפוי וקרע ממנו לפתע את מוטל שלי. הוא היה עדיין כל כך צעיר ומלא יוזמה.191

רקע היסטורימערכת סיני של ישראל, מבצע קדש, החלה בערב ה־29 באוקטובר 1956, כשצנחנים הוצנחו ליד מעבר המיתלה בסיני.192 מוריס, שהיה בן שבע, זוכר שהפליגו מישראל במרץ 1956, שבעה חודשים לפני שהחלה, במה שהבין כחופשה משפחתית לפסח, והגיעו לקנדה עד יוני. שבע והילדים לא עזבו בגלל אותה מלחמה; הם כבר היו בחוץ לארץ כשבאה.193 בשנות החמישים קיבלה ארצות הברית מהגרים על פי ארץ לידתם, והמכסה השנתית לילידי פולין הייתה כ־6,500, עם רשימות המתנה ארוכות.194 חוק העקורים שלאחר המלחמה, שהכניס יותר מ־350,000 פליטים, נסגר ב־1952.195 קנדה, שחסרו לה עובדים וצמחה במהירות, קלטה מהגרים במספרים גדולים.196 מהגרים שלא ענו על סעיפים 20 או 21 של תקנות ההגירה עדיין יכלו להתקבל בצו של הקבינט הפדרלי, וכך התקבלו בני פישטיין.197 הצו רושם את מוטל כבן חמישים ואת שבע כבת ארבעים ושלוש, הגילים הנובעים משנות הלידה שעל ניירות העקורים שלהם בגרמניה, 1909 ו־1915. מצבותיהם נותנות 15 בדצמבר 1916 ו־25 בדצמבר 1920, שעשו אותם בני ארבעים ושתיים ושלושים ושמונה באותו אביב, וספר זה הולך אחר המצבות, כפי שביקש בנם מוריס. אלה הימים שהמשפחה חגגה. ה־1909, אומר מוריס, היה קשור איכשהו לגיוס לצבא בפולין.198 התינוק בזרועותיה של שבע בתצלום על ספת האפרסק היה וויל פג; סיפורו מובא באחרית הדבר.199 בני וורמן התיישבו בטורונטו ב־1967.200 מפתח העדות של גלוריה וורמן קושר את המעבר שלהם למוטל פישטיין.201 פרקה של שבע אומר שהמשפחה התיישבה בטורונטו ב־1951. הצו הקנדי של אפריל 1959 וסיפור המשפחה על עזיבת ישראל ב־1956 ממקמים את המעבר מאוחר יותר, וספר זה הולך אחריהם.202

אפילוג

42ירושלים

מוטל נפטר בטורונטו ב־27 בנובמבר 1970, ונקבר שם תחילה.203 הוא היה בסך הכול בן 53, כתבה שבע.204 משאלתו הייתה להיקבר בישראל, וארבעה עשר חודשים לאחר מכן, ב־11 בינואר 1972, הביאה אותו המשפחה לירושלים, העיר הקדושה, כתבה שבע, שהייתה לו כל כך יקרה ואהובה.205 הוא טמון בבית העלמין סנהדריה. שבע חיה עוד עשרים וארבע שנים. היא נפטרה במיאמי ב־27 בדצמבר 1994, והונחה לצדו. בעדות מאוחרת, באנגלית, כתבה שרק נגעה בקצה מסעה. היא רצתה שילדיה ונכדיה יידעו שני דברים: שהיהודים היו קורבנות של שנאה, ושלא כולם הלכו כצאן. רבים נלחמו. מצבותיהם עומדות זו לצד זו תחת הברושים, וסיפורם סופר.206

רקע היסטוריבאביב 1948, כשסגרו הקרבות את הדרך אל בית הקברות היהודי העתיק בהר הזיתים, פסקו שם הקבורות, וחברות הקדישא של ירושלים קיבלו קרקע חדשה במערב העיר. מ־1948 עד 1967, כשהר הזיתים היה בידי ירדן, לא יכלו יהודים לקבור שם את מתיהם.207 פרקה של שבע נותן את תאריך מותו של מוטל כ־22 בנובמבר 1970; מצבתו נותנת כ"ח בחשוון תשל"א, שהוא 27 בנובמבר, ומודעת האבל ב־Canadian Jewish News אומרת 26 בנובמבר. ספר זה הולך אחר המצבה.208 פרקה קורא לבית הקברות הר המנוחות; המצבות עומדות בבית העלמין סנהדריה, וספר זה הולך אחר המצבות.209

אחרית דבר

לזכרם

אולם פישטיין

בטורונטו שמם חקוק על בית כנסת. בבית הכנסת בית אמת בית יהודה, ברחוב אלדר בבת'רסט מנור, כקילומטר מביתה של המשפחה בבלו פורסט דרייב, האולם הגדול הוא אולם פישטיין.210 לוח ברונזה בפנים, באנגלית ובעברית, אומר ששבע, ילדיהם ונכדיהם הקדישו אותו לכבודו ולזכרו הנצחי של מוטק פישטיין ב־27 בדצמבר 1970, חודש אחרי מותו.211 שבוע אחר שבוע מתמלא האולם באנשים שלא הכירו אותו מעולם.212 הספר הזה נועד לכל מי שעמד באולם ההוא ושאל את עצמו מי היה האיש, ומי הייתה האישה: המטע באוסמוליצה, הגטו בריקי, היער, הפרטיזנים, עליית הגג, והדרך הארוכה דרך לודז', ציילסהיים וישראל עד טורונטו.

תינוק בחיקה של שבע

לתצלום שמאחורי עמוד 41, מוטל ושבע על ספה בצבע אפרסק ותינוק בזרועותיה, יש סיפור משלו. התינוק היה וויל פג, והאישה שלצדם הייתה אמו, לדברי חברו מייק יום.213 וויל פג גדל להיות גנן בויקטוריה, קולומביה הבריטית. בינואר 2017 נודע לו שיש לו סרטן בעצמות; סרט תיעודי של רדיו CBC, One More Moment, עקב אחר שנתו האחרונה, והוא נפטר בספטמבר 2018 כשאשתו, חבריו וקהילתו הרוחנית סביבו.214 באותו יוני כתב מייק יום, שבילדותו גר בבית הסמוך לביתה של שבע, אל המשפחה שחוברת האזכרה של וויל פג ציינה את שבע ומוטל כהשפעות החשובות ביותר שהובילו אותו אל חיים של טוב לב ולב פתוח, ושהיתה לו הכרת תודה והערכה של חיים שלמים כלפיהם. על שבע עצמה זכר מייק יום את החן, שלוות הרוח והחוכמה שלה.215

יזכור

לזכר משפחותיהם

שבע הקדישה להם את סיפורה. הם נרצחו בשואה.

בני קורצגנט

משפחתה של שבע

  • משה קורצגנטאביה, שנקרא משה גולדעס
  • אסתר פריידל קורצגנטאמה
  • בלומהאחותה
  • שרה פרלאחותה
  • נתןאחיה
  • שמעוןאחיה

בני פישטיין

משפחתו של מוטל

  • חיה איטה פישטייןאמו
  • לייזראחיו
  • פרוצ'האחיו
  • מאיראחיו
  • שרה בלומהאחותו
  • שיינדלאחותו
  • מאיר פישטיין, המכונה ברזנרדודו, גיבורה של ריקי

פרוצ'ה נורה מחוץ לגטו כשחיפש אוכל למשפחה. דודו של מוטל, מאיר, גיבורה של ריקי, שאותו מכנה שבע מאיר ברזנר, התייצב בגטו נגד המשטרה האוקראינית; ניצולים אחרים זכרו שרק לאחר מאבק ממושך הצליחו להרוג אותו. בלומה, שרה פרל ונתן נרצחו ביער בחורף 1942. על האחרים לא נודע מעולם היכן ומתי מתו; רובם היו קרוב לוודאי בין יהודי ריקי שהובלו לסוביבור, מחנה ההשמדה הגרמני הנאצי בפולין הכבושה, במאי 1942.

עימם אנו זוכרים את אשתו של לייזר, ואת הדודות, הדודים ובני הדודים של שתי המשפחות, ששמותיהם לא נכתבו מעולם.

תהא נשמתם צרורה בצרור החיים.

על הספר הזה

הסיפור הולך אחר סיפורה של שבע עצמה, שנכתב ביידיש בעבור ספר הזיכרון של ריקי, ספר ריקי (תל אביב, 1973), ואחר עדותה הארוכה יותר באנגלית, "My Journey Across the Landscape of Hell That Was the Holocaust". המילים שכאן הן סיפור מחדש. הקטעים המודגשים הם מילותיה שלה, שתורגמו בעבור הספר הזה ישירות מפרקה ביידיש, לא מתרגום קודם כלשהו; כל אחד מהם מצוין לעמודו בספר ריקי. במקומות שבהם הסיפור מחדש נשען על העדות באנגלית, ההערות אומרות זאת. לידות, מחנות ותאריכים שלאחר המלחמה לקוחים מרשומות העקורים של המשפחה ב־Arolsen Archives.

כל קביעה היסטורית בהערות המסומנות רקע היסטורי ממוספרת למקורה, וההערות וביבליוגרפיה מלאה באות אחרי המפה בסוף הספר. במקומות שבהם ההיסטוריונים עדיין חלוקים על מספר, הוא ניתן כטווח.

התמונות הן פירוש של אמן, שנצייר על פי תצלומי משפחה ותיאורים. הפנים הן בקירוב. ציורו של מוטל עם הנשיא בן־צבי הולך אחר התצלום שנדפס בספר ריקי, עמוד 536, ובניין השגרירות הולך אחר תצלום מ־2008 של Krokodyl (CC BY 3.0, Wikimedia Commons). הקברים בעמוד האחרון צוירו על פי תצלום משפחתי שצולם בבית העלמין סנהדריה ב־6 במרץ 2024, והכתובות שעליהם משוחזרות ממנו כפי שנחקקו. בלומה, שרה פרל ונתן מוצגים כפי שמצא אותם מוטל, יחפים בשלג במקום שבו נפלו; ההרג עצמו אינו מוצג, ורצח יהודי ריקי אינו מוצג כלל.

רוב התמונות נעות. נרות ועששיות מרפרפים, גשם ושלג יורדים, עשן עולה, הרוח מניעה את העשב, את השיפון ואת העצים, גלגל הטחנה סובב, מצנחי האספקה צונחים מעל היער, והברושים נעים מעל הקברים. כל זה עשוי מן הציורים עצמם; שום דבר בפנים או בגוף אינו נע. הגירוש מריקי ותמונות אחדות אחרות נשארות דוממות בכוונה. הכול נשאר דומם אם המכשיר שלכם מוגדר להפחתת תנועה.

תאריכים אחדים עדיין נבדקים עם המשפחה, ובהם השנים בישראל והמעבר לטורונטו.

המהדורה העברית היא תרגום חדש, שנעשה בנובמבר 2026 מן הטקסט האנגלי וישירות מן היידיש של שבע, וטרם עבר הגהה של קורא עברית מלידה. המשפחה תשמח לקבל הערות ותיקונים.

המקור

פרקה של שבע ביידיש, "מן הגטו אל הפרטיזנים", ספר ריקי, עמודים 523 עד 537: הורידו את חמישה עשר העמודים (PDF, 1.5 MB). ספר הזיכרון כולו, בסריקת Yiddish Book Center: קראו אותו ברשת או הורידו אותו (PDF, 56 MB). תרגום פולני של פרקה, שנעשה בידי אחרים ולא שימש כאן, נמצא ב־JewishGen.

מחקר המשפחה

מוטק (מ. וויל) פישטיין, נכדם של שבע ומוטל, מצא את העדויות האלה של אנשים שהכירו אותם או חלקו את דרכם. נחמיה וורמן, שנולד בקורוב ליד לובלין והיה קרוב למשפחה, כתב את האפילוג לעדותה של שבע באנגלית וספר משלו, Nachemia: German and Jew in the Holocaust, עם מרגרט ראסל (New Horizon Press, 1988). את סיפורו סיפר בווידאו שלוש פעמים, לאוספים שבידי USC Shoah Foundation היום: בטורונטו ב־1987 (צפו בו ברשת), בנורת' יורק ב־1995 (רשומת הקטלוג) ובמיאמי גרדנס, פלורידה, ב־1997 (רשומת הקטלוג). אשתו, גלוריה וורמן, שנולדה גולדה ויינברג בדמבלין, הקליטה את שלה בטורונטו ב־2021 (רשומת הקטלוג), ובה היא מספרת כיצד אספו אותה מוטל ושבע בלובלין ב־1945. המשפחה נתנה לספר הזה עותקים משלה של ההקלטות מ־1995 ומ־2021 באוקטובר 2026; מה שהיא אומרת על בני פישטיין נמצא בעמודים שלמעלה, במילותיה. שני פרטיזנים מריקי, מנשה וסם ברונקש, מסרו עדויות שבעל פה הנמצאות היום במוזיאון השואה של ארצות הברית (מנשה, סם).

הערה על השמות

כל שם בסיפור הזה נכתב לפחות בשלושה אלפביתים, ופקידים בארבע מדינות כתבו אותו כפי ששמעו. המהדורה העברית משתמשת בצורה אחת לכל אדם, הצורה שבה כתבה שבע עצמה ביידיש, ומניחה לכל תעודה את הכתיב שלה.

שבע

במהדורה זו היא שבע, כפי שחתמה על פרקה ביידיש: שבע פישטיין.216 השם הוא שם המספר, ונהגה כך, במלרע. בפולנית נכתב Szewa, שכן sz הפולני הוא השי"ן העברית, וכתיבים פולניים שלו מלווים את תעודותיה כל חייה: ב־1946 כתבה בכתב ידה Szejwa; רשימות וטפסים של המחנות נותנים Szeiwa, Szejwe ו־Schewa; פנקסי הניצולים של 1945 נותנים Szejwa Fisztajn; וקבלתה לקנדה ב־1959 ומפתח הפטירות של פלורידה נותנים Szewa Fischtein. עדותה באנגלית חתומה Sheva Fischtein.217 הלוח שהניחה באולם פישטיין בטורונטו ב־1970, לזכרו של מוטל, קורא לה Sheva Fischtein.218 על מצבתה היא בת־שבע עטלין פישטיין. עטלין אינו שם פרטי שני אלא שם משפחה מנישואין: שנים אחדות אחרי מות מוטל, באמצע שנות השבעים, נישאה לחיים עטלין מטורונטו.219 המשפחה נודעה גם בכינוי גולדעס, על שם אמו של אביה, גולדה, ואת תעודת הזהות שלה מ־1948 חתמה Goldes Fisztajn Szejwa.220 המשפחה בחרה באנגלית בכתיב Szewa, והמהדורה האנגלית הולכת אחריו.

מוטל

מוטל נולד מרדכי, שמו העברי, ומוטל הוא צורתו ביידיש. שבע קוראת לו מוטל, מאָטל, לאורך כל פרקה, וכך הוא נקרא כאן.221 בתעתיק התקני של ייוו"א נכתבת צורה זו Motl; המהדורה האנגלית שומרת על Motel, הצורה שבה חתם בעצמו באנגלית. בפי הפולנים היה מוטק, הצורה הפולנית של אותו שם, ובסיפורה כך קוראים לו האיכרים, האנשים מריקי וסרקיסוב, והציטוטים שומרים על זה.222 מוטק הוא גם השם בתעודותיו: כרטיס הרכוש הגרמני של 1941, פנקסי הניצולים של 1945, תיקי העקורים, קבלתו לקנדה ב־1959, רשימת הבוחרים של 1965 ומודעת האבל של 1970.223 רשימת מחנה אחת רושמת אותו Motl.224 מצבתו מחברת את השניים: מרדכי (מוטק).225 על הלוח באולם פישטיין קראו לו אשתו וילדיו מוטק פישטיין, באנגלית ובעברית.226 העיתונות הישראלית של שנות החמישים קוראת לו מרדכי פישטיין, ועל מודעה מ־1962 חתם מוטל פישטיין.227 בישראל הכירה אותו המשפחה גם כמוטקה, צורת חיבה עברית של מרדכי.228 הספר קורא לו מוטל, כפי שקראה לו שבע, ושומר על מוטק בכל מקום שבו מדברים אחרים.

פישטיין

שם המשפחה הוא פישטיין, באותיות שבהן כתבה אותו שבע ביידיש ושבהן הוא נכתב בעברית, Fishteyn בתעתיק התקני.229 פקידים פולנים כתבו Fisztajn, משום שהפולנית כותבת את הצליל ש באותיות sz ואת הצליל ַיי באותיות aj; זו הצורה בתעודות הפולניות ובתרגום הפולני של פרקה של שבע.230 פקידי המחנות בגרמניה כתבו Fischtein, הכתיב שהמשפחה שמרה עליו בישראל ובקנדה.231 התרגום האנגלי של רשימת הקדושים של ריקי נותן Fishtein.232 מפתח העדות מ־2021 של USC Shoah Foundation כותב אותו Mottel Fishstein.233 המהדורה העברית כותבת פישטיין לכל אורכה.

קורצגנט

לשם נעוריה של שבע יש הכתיבים הרבים מכולם. ב־1946 כתבה אותו בפולנית, בכתב ידה, Kurcgant.234 כיתוב לתצלום בפרקה קורא לאחיה נתן קורצגאן, באותיות יידיש, ועדותה באנגלית נותנת Kurgant ו־Kurzgand.235 רשימת הקדושים של ריקי ומפתח יד ושם שלה נותנים Kurtzgand.236 פקידי המחנות כתבו Kutzka ו־Kurszlant.237 המהדורה העברית כותבת קורצגנט, בעקבות הכתיב האנגלי שבחרה המשפחה, Kurtzgant.

המקומות בסיפור הזה

מפת המקומות בסיפורפולין של ימינו עם ורשה, לובלין, קרקוב, ריקי, דמבלין ואוסמוליצה, ומחנות ההשמדה הגרמניים הנאציים בטרבלינקה, סוביבור, בלז'ץ ואושוויץ, שנבנו בפולין הכבושה, ומחנה הריכוז הגרמני הנאצי במיידנק. מפה מוגדלת מראה את ריקי, דמבלין, שדה התעופה של הלופטוואפה בדמבלין שבו היה מוטל עובד כפייה, ואת אחוזת אוסמוליצה על נהר הוויפש.גרמניהצ'כיהסלובקיהאוקראינהבלארוסליטארוסיהפוליןהים הבלטיויסלהבוגורשהלובליןקרקובטרבלינקהסוביבוראושוויץבלז'ץמיידנקריקי, דמבלין, אוסמוליצהריקידמבליןאחוזת אוסמוליצהויסלהויפששדה התעופה של הלופטוואפהאזור ריקיעיירהמחנה השמדה גרמנימחנה ריכוז גרמני80 ק"מ

גבולות ימינו. ריקי, דמבלין, שדה התעופה של הלופטוואפה בקצה הדרומי של דמבלין (המעוין) ואחוזת אוסמוליצה, ששכנה על נהר הויפש, מרוחקים זה מזה קילומטרים אחדים, ומוצגים במפה המוגדלת. הריבועים מסמנים את המחנות הגרמניים הנאציים בפולין הכבושה באתרי הזיכרון שלהם: מלאים למחנות ההשמדה, חלול למיידנק, מחנה ריכוז שהיו בו גם תאי גזים. נתוני המפה: Natural Earth (נחלת הכלל).

הערות

עמוד 1, טורונטו, שנות השבעים

  1. Sheva Fishteyn [Szewa Fischtein], "Fun geto tsu di partizaner: mayne iberlebungen in der natsi-gehenem" [From the ghetto to the partisans: my experiences in the Nazi hell], in Yizker-bukh tsum fareybikn dem ondenk fun der khorev-gevorener yidisher kehile Riki [Memorial book of the destroyed Jewish community of Ryki], ed. Shimon Kanc (Tel Aviv: Irgun yotse Riki be-Yisrael, 1973), 523, https://archive.org/details/nybc313972; Gravestones of Szewa and Motel Fischtein, Sanhedria cemetery, Jerusalem, photographed March 6, 2024, Fischtein family papers; On the spellings of Szewa, Motel, Fischtein and Kurtzgant, see "A note on names" at the end of the book. ↩
  2. Fishteyn, "Fun geto tsu di partizaner," 523; Paweł Łysoń, "Położenie geograficzne" [Geographical location], Urząd Miasta Ryki [Ryki Town Hall], April 5, 2006, accessed October 18, 2026, https://www.ryki.pl/index.php/samorzad/polozenie-geograficzne. ↩
  3. OpenStreetMap contributors, OpenStreetMap, accessed October 18, 2026, https://www.openstreetmap.org; straight-line distances measured from its coordinates; "Dworek nad Wieprzem" [The manor on the Wieprz], Hotel Dwór Osmolice, accessed October 18, 2026, https://dworosmolice.pl/dwor-osmolice/. ↩
  4. "Dworek nad Wieprzem," Dwór Osmolice. ↩
  5. Fishteyn, "Fun geto tsu di partizaner," 523-24. ↩
  6. Fishteyn, "Fun geto tsu di partizaner," 531-32. ↩
  7. Fishteyn, "Fun geto tsu di partizaner," 523. ↩
  8. Shimon Kanc, ed., Yizker-bukh tsum fareybikn dem ondenk fun der khorev-gevorener yidisher kehile Riki [Sefer Ryki: memorial book of the destroyed Jewish community of Ryki] (Tel Aviv: Irgun yotse Riki be-Yisrael, 1973), catalog record and scan, Yiddish Book Center and New York Public Library Yizkor Book Collection, Internet Archive, accessed October 18, 2026, https://archive.org/details/nybc313972; Fishteyn, "Fun geto tsu di partizaner," 523-37. ↩
  9. Yad Vashem, International School for Holocaust Studies, Shoah Resource Center, "Yizkor Book," glossary entry, accessed October 18, 2026, https://www.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%206376.pdf. ↩
  10. "Dworek nad Wieprzem," Dwór Osmolice; Andrzej Grzegorczyk (Hirondelle), comp., Przeszłość i teraźniejszość Ułęskiej Ziemi [Past and present of the Ułęż land] (Ułęż: Urząd Gminy Ułęż, 2021), 36-37, accessed October 18, 2026, https://ugulez.bip.lubelskie.pl/upload/pliki/publikacja.pdf. ↩
  11. "Dworek nad Wieprzem," Dwór Osmolice; Grzegorczyk, Przeszłość i teraźniejszość Ułęskiej Ziemi, 37. ↩

עמוד 2, ריקי, פולין, שנות השלושים

  1. Gravestones, Sanhedria cemetery; Morris Fischtein, emails to Motek (M. Will) Fischtein, October 26, 2026. ↩
  2. Fishteyn, "Fun geto tsu di partizaner," 524; Sheva Fischtein, "My Journey Across the Landscape of Hell That Was the Holocaust: The Heroic Account of a Holocaust Survivor" (unpublished typescript, n.d., mid-1990s), Fischtein family papers, Toronto, 3. ↩
  3. Akta stanu cywilnego Okręgu Bożniczego w Rykach [Civil registers of the Jewish district of Ryki], fonds 35/1598, Archiwum Państwowe w Lublinie, birth act 9 of 1887 and death acts 5 of 1911 and 59 of 1920, https://www.szukajwarchiwach.gov.pl/zespol/-/zespol/4100. ↩
  4. One branch of her mother's family, for readers searching for it: Szewa's great-aunt Lea Tzvibeker (also Cwibeker, Zwibeker) née Rozenkiewicz, born in Ryki in 1882 to Motel and Sheve Rozenkiewicz, was a sister of Szymon Godel Rozenkiewicz. She married Barukh-Meir Tzvibeker (Eydeles), a Ryki shoemaker born in 1872; she ran a restaurant, gave charity in secret, raised much of the money to rebuild the beit midrash after the fire of 1925, and named a daughter Sheva for the same great-grandmother. Lea, Barukh-Meir and most of their children (Pesia Handsztok, Sheva Grinkorn, Chaya, Golde, Moshe and Shimon) were killed during the war. Their son Severin Zwibeker and their grandson Jakob (Yaakov) Handsztok, Szewa's second cousin and the author of two chapters of Sefer Ryki, survived and filed the Pages of Testimony; Nachman Abramovitz, "Mishenikhnas Nisan" [When Nisan comes], in Shimon Kanc, ed., Sefer Ryki (Tel Aviv: Irgun yotse Riki be-Yisrael, 1973), 259-60, translated for this book from the original Hebrew and Yiddish; Yankev Handshtok [Jakob Handsztok], "Gerangl far lebn" [Struggle for life], in Shimon Kanc, ed., Sefer Ryki (Tel Aviv: Irgun yotse Riki be-Yisrael, 1973), 420, 426, 428, in Yiddish; Polish translation by Michael Dunayevsky and Andrzej Cieśla, "Walka o życie," JewishGen Yizkor Book Project, https://www.jewishgen.org/yizkor/ryki/rykp411.html; Yad Vashem, Central Database of Shoah Victims' Names, Pages of Testimony for the Tzvibeker family of Ryki (also written Cwibeker and Zwibeker), submitted by Severin Zwibeker and Yaakov Handshtok [Jakob Handsztok], items 877629, 3577978, 495046, 1975169, 3615768 and 820867, https://collections.yadvashem.org/en/names. ↩
  5. Łysoń, "Położenie geograficzne"; OpenStreetMap. ↩
  6. "Ryki," in Pinkas ha-kehilot: Polin [Encyclopedia of Jewish Communities: Poland], vol. 7, Lublin and Kielce Districts, ed. Abraham Wein (Jerusalem: Yad Vashem, 1999), 550-53, trans. Joel A. Linsider, JewishGen Yizkor Book Project, accessed October 18, 2026, https://www.jewishgen.org/yizkor/pinkas_poland/pol7_00550.html. ↩
  7. Keren Kayemeth LeIsrael-Jewish National Fund, "The First Decade: 1901-1910," KKL-JNF, accessed October 18, 2026, https://www.kkl-jnf.org/second_decade_1901_1910/. ↩
  8. Personal file of Fisztajn, Motek, born December 15, 1909, in Ryki, and of further persons, International Refugee Organization, Care and Maintenance files, 3.2.1.1/80206, Arolsen Archives, Bad Arolsen, Germany, DocID 79087139, https://collections.arolsen-archives.org/en/archive/3-2-1-1_32110000-080-206; Florida Death Index, 1877-1998, Szewa Fischtein, died December 27, 1994, Dade County, Florida Department of Health, Office of Vital Records, indexed on Ancestry.com, https://www.ancestry.ca/search/collections/7338/records/4053318; Morris Fischtein, emails. ראו את התעודה: Szewa's displaced persons questionnaire, Zeilsheim, July 19, 1946. ↩

עמוד 3, ריקי, שנות העשרים

  1. Fishteyn, "Fun geto tsu di partizaner," 523. ↩
  2. Motek (M. Will) Fischtein, family recollections, October and November 2026. ↩
  3. Fishteyn, "Fun geto tsu di partizaner," 523-24. ↩
  4. Fishteyn, "Fun geto tsu di partizaner," 526. ↩
  5. Yisrael Bornshteyn, "Di geshikhte fun Ryki, rabonim" [The history of Ryki, the rabbis], in Shimon Kanc, ed., Sefer Ryki (Tel Aviv: Irgun yotse Riki be-Yisrael, 1973), 88, translated for this book from the original Yiddish; Moshe Teitelboym, "Umet un freyd in mayn shtetl" [Sorrow and joy in my shtetl], in Shimon Kanc, ed., Sefer Ryki (Tel Aviv: Irgun yotse Riki be-Yisrael, 1973), 320, translated for this book from the original Yiddish; Yitzhak Tuvia Stanislavski, "Ele ezkera" [These I remember], in Shimon Kanc, ed., Sefer Ryki (Tel Aviv: Irgun yotse Riki be-Yisrael, 1973), 159, translated for this book from the original Hebrew; Abramovitz, "Mishenikhnas Nisan," 237. ↩
  6. United States Holocaust Memorial Museum, "Jewish Population of Europe in 1945," Holocaust Encyclopedia, last edited January 10, 2025, accessed October 18, 2026, https://encyclopedia.ushmm.org/content/en/article/remaining-jewish-population-of-europe-in-1945; United States Holocaust Memorial Museum, "Jewish Population of Europe in 1933: Population Data by Country," Holocaust Encyclopedia, last edited November 18, 2024, accessed October 18, 2026, https://encyclopedia.ushmm.org/content/en/article/jewish-population-of-europe-in-1933-population-data-by-country. ↩
  7. "Ryki: History," Virtual Shtetl, POLIN Museum of the History of Polish Jews, accessed October 18, 2026, https://sztetl.org.pl/en/towns/r/714-ryki/99-history/137971-history-of-community. ↩
  8. Ryki Jewish civil registers, AP Lublin 35/1598, deaths, 1920 to 1930. ↩

עמוד 4, אוסמוליצה, 1 בספטמבר 1939

  1. "Dworek nad Wieprzem," Dwór Osmolice; Grzegorczyk, Przeszłość i teraźniejszość Ułęskiej Ziemi, 36-37; Atlas Fontium, Instytut Historii PAN, "Wykaz majątków wielkiej własności ziemskiej w Polsce objętych dekretem o reformie rolnej z 6 IX 1944 r." [Register of large landed estates covered by the land reform decree of September 6, 1944], Warsaw province, Garwolin county, gmina Ułęż, accessed October 24, 2026, https://atlasfontium.pl/wykaz-majatkow-ziemskich-1944/. ↩
  2. Fishteyn, "Fun geto tsu di partizaner," 523-24; Gravestones, Sanhedria cemetery; Fisztajn personal file, Arolsen Archives, DocID 79087141. ראו את התעודה: Application for assistance, PCIRO, February 16, 1948. ↩
  3. United States Holocaust Memorial Museum, "Invasion of Poland, Fall 1939," Holocaust Encyclopedia, last edited August 25, 2021, accessed October 18, 2026, https://encyclopedia.ushmm.org/content/en/article/invasion-of-poland-fall-1939. ↩
  4. Polska Agencja Prasowa, "Wystawa o Szkole Orląt w krakowskim Muzeum Lotnictwa Polskiego na zakończenie obchodów 100-lecia uczelni" [An exhibition on the School of Eaglets at the Polish Aviation Museum in Kraków closes the academy's centenary], Dzieje.pl, December 12, 2025, accessed October 18, 2026, https://dzieje.pl/dzieje-sie/wystawa-o-szkole-orlat-w-krakowskim-muzeum-lotnictwa-polskiego-na-zakonczenie-obchodow; "Ryki," Pinkas ha-kehilot. ↩
  5. OpenStreetMap; "Dworek nad Wieprzem," Dwór Osmolice. ↩
  6. Grzegorczyk, Przeszłość i teraźniejszość Ułęskiej Ziemi, 37. ↩
  7. Ryki Jewish civil registers, AP Lublin 35/1598. ↩

עמוד 5, ריקי, 20 בספטמבר 1939

  1. Fishteyn, "Fun geto tsu di partizaner," 524; Fischtein, "My Journey," 3. ↩
  2. Laura Crago and Michael McConnell, "Ryki," in The United States Holocaust Memorial Museum Encyclopedia of Camps and Ghettos, 1933-1945, vol. 2, Ghettos in German-Occupied Eastern Europe, ed. Martin Dean (Bloomington: Indiana University Press in association with the United States Holocaust Memorial Museum, 2012), part A, 708, open-access edition, https://muse.jhu.edu/encyclopedia/ushmm; "Ryki: History," Virtual Shtetl. ↩
  3. Laura Crago, "Irena (Dęblin-Irena)," in Encyclopedia of Camps and Ghettos, vol. 2, part A, 636; Jakob Mandelbaum, "Nasze miasteczko pod okupacją hitlerowską" [Our town under the Nazi occupation], in Shimon Kanc, ed., Sefer Ryki (Tel Aviv: Irgun yotse Riki be-Yisrael, 1973), 411, translated by Judith Dunayevsky and Andrzej Cieśla, JewishGen Yizkor Book Project, https://www.jewishgen.org/yizkor/ryki/rykp411.html. ↩
  4. Crago and McConnell, "Ryki," 708; "Ryki," Pinkas ha-kehilot; "Odtworzone z pamięci" [Recovered from memory], recollections of E. Doliński, S. Skwarek, K. Filiks, Cz. Dąbrowski and J. Wiśnioch, ed. Zbigniew Lipski, Miesięcznik Rycki, no. 1 (1996), reprinted in Zbigniew Lipski, comp., "Wojna i okupacja we wspomnieniach mieszkańców Ryk (i nie tylko)" [War and occupation in the memories of the people of Ryki], Miasto Dęblin, accessed October 25, 2026, https://deblin.cal24.pl/wspomnienia.php. ↩
  5. Crago and McConnell, "Ryki," 708; Lipski, "Odtworzone z pamięci." ↩
  6. USHMM, "Invasion of Poland, Fall 1939"; Adrian Gilbert and the Editors of Encyclopaedia Britannica, "Invasion of Poland," Encyclopaedia Britannica, last updated September 28, 2026, accessed October 18, 2026, https://www.britannica.com/event/Invasion-of-Poland; "Ryki," Pinkas ha-kehilot. ↩
  7. "Ryki," Pinkas ha-kehilot; Mandelbaum, "Nasze miasteczko pod okupacją hitlerowską," 411-12; B. Bronkacz, "Days and Nights Full of Anxiety," in Shimon Kanc, ed., Sefer Ryki (Tel Aviv: Irgun yotse Riki be-Yisrael, 1973), 436, translated by Michael Dunayevsky, Andrzej Cieśla and Bronia Bronkesh, JewishGen Yizkor Book Project, https://www.jewishgen.org/yizkor/ryki/ryk410.html; Edmund Doliński, "Zarejestrowane w pamięci" [Recorded in memory], Miesięcznik Rycki, no. 9 (1997), in Lipski, "Wojna i okupacja," https://deblin.cal24.pl/wspomnienia.php. ↩
  8. Mandelbaum, "Nasze miasteczko pod okupacją hitlerowską," 412; Crago and McConnell, "Ryki," 708. ↩
  9. Mandelbaum, "Nasze miasteczko pod okupacją hitlerowską," 412; Josef Gutwaks, "Krwawy marsz" [A bloody march], in Shimon Kanc, ed., Sefer Ryki (Tel Aviv: Irgun yotse Riki be-Yisrael, 1973), 472, translated by Andrzej Cieśla, JewishGen Yizkor Book Project, https://www.jewishgen.org/yizkor/ryki/rykp441.html. ↩
  10. USHMM, "Invasion of Poland, Fall 1939"; "Historia" [History], Urząd Miasta Ryki [Ryki Town Hall], January 5, 2006, accessed October 18, 2026, https://www.ryki.pl/index.php/samorzad/historia; United States Holocaust Memorial Museum, "Krakow Ghetto: Key Dates," Holocaust Encyclopedia, accessed October 18, 2026, https://encyclopedia.ushmm.org/content/en/article/krakow-key-dates. ↩

עמוד 6, גטו ריקי, 1940 עד 1942

  1. Fishteyn, "Fun geto tsu di partizaner," 524; Fischtein, "My Journey," 3. ↩
  2. Kartoteka skonfiskowanych nieruchomości żydowskich z Dystryktu Lubelskiego [Card file of confiscated Jewish real estate, Lublin District], Sygn. 243, RG-15.111M, United States Holocaust Memorial Museum, Washington, DC, cards for Motek Fisztajn and Majer Fisztajn, Ryki, May 13, 1941, indexed in "Lublin, Poland, Confiscated Jewish Properties, 1940-1944 (USHMM)," Ancestry.com, https://www.ancestry.ca/search/collections/62694/records/1882. ↩
  3. Fisztajn personal file, Arolsen Archives, DocID 79087141. ראו את התעודה: Application for assistance, PCIRO, February 16, 1948. ↩
  4. "Regulation for the Identification of Jewish Men and Women in the Government-General, November 23, 1939," translated from Verordnungsblatt für das Generalgouvernement, 1939, 61, Yad Vashem, accessed October 18, 2026, https://www.yadvashem.org/docs/jews-identifying-marks.html; USHMM, "Krakow Ghetto: Key Dates." ↩
  5. "Third Regulation for Restrictions of Residence in the Government-General, October 15, 1941," translated from Verordnungsblatt für das Generalgouvernement, 1941, 595, Yad Vashem, accessed October 18, 2026, https://www.yadvashem.org/docs/ban-on-jews-residence-changes.html. ↩
  6. Lublin District confiscated property cards, RG-15.111M. ↩
  7. "Ryki," Pinkas ha-kehilot; Crago and McConnell, "Ryki," 708-9; Mandelbaum, "Nasze miasteczko pod okupacją hitlerowską," 412-13. ↩
  8. Crago and McConnell, "Ryki," 709; Mandelbaum, "Nasze miasteczko pod okupacją hitlerowską," 412; Lublin District confiscated property cards, RG-15.111M. ↩
  9. Crago and McConnell, "Ryki," 709. ↩
  10. Crago and McConnell, "Ryki," 709; "Ryki," Pinkas ha-kehilot. ↩
  11. Crago and McConnell, "Ryki," 709; Fischtein, "My Journey," 3. ↩
  12. "Ryki: History," Virtual Shtetl. ↩
  13. Lipski, "Odtworzone z pamięci"; Doliński, "Zarejestrowane w pamięci." ↩
  14. Crago and McConnell, "Ryki," 709-10. ↩

עמוד 7, 1941

  1. Fishteyn, "Fun geto tsu di partizaner," 524-25; Fischtein, "My Journey," 3. ↩
  2. United States Holocaust Memorial Museum, "Propaganda Poster: 'Jews Are Lice: They Cause Typhus,'" Experiencing History: Holocaust Sources in Context, accessed October 18, 2026, https://perspectives.ushmm.org/item/propaganda-poster-jews-are-lice-they-cause-typhus; United States Holocaust Memorial Museum, "Photo of Quarantined Building in the Warsaw Ghetto," Experiencing History: Holocaust Sources in Context, accessed October 18, 2026, https://perspectives.ushmm.org/item/photo-of-quarantined-building-in-the-warsaw-ghetto. ↩
  3. USHMM, "Quarantined Building in the Warsaw Ghetto"; Christopher R. Browning, "Genocide and Public Health: German Doctors and Polish Jews, 1939-41," Holocaust and Genocide Studies 3, no. 1 (1988): 21-36, https://doi.org/10.1093/hgs/3.1.21. ↩

עמוד 8, גדר הגטו

  1. Fishteyn, "Fun geto tsu di partizaner," 524-25. ↩
  2. Emanuel Ringelblum, "The Smuggling of Food into the Warsaw Ghetto," in Documents on the Holocaust: Selected Sources on the Destruction of the Jews of Germany and Austria, Poland, and the Soviet Union, ed. Yitzhak Arad, Yisrael Gutman, and Abraham Margaliot (Jerusalem: Yad Vashem, 1981), 228-29, reproduced by Yad Vashem, Shoah Resource Center, accessed October 18, 2026, https://www.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%205408.pdf. ↩
  3. United States Holocaust Memorial Museum, "Warsaw Ghetto in World War II: History & Daily Life," Holocaust Encyclopedia, last edited September 23, 2026, accessed October 18, 2026, https://encyclopedia.ushmm.org/content/en/article/warsaw. ↩
  4. United States Holocaust Memorial Museum, "Children during the Holocaust," Holocaust Encyclopedia, last edited November 1, 2024, accessed October 18, 2026, https://encyclopedia.ushmm.org/content/en/article/children-during-the-holocaust; Ringelblum, "Smuggling of Food," 228-229. ↩
  5. Bronkacz, "Days and Nights Full of Anxiety," 436-38; Gutwaks, "Krwawy marsz," 472. ↩

עמוד 9, ראשית מאי 1942

  1. Fishteyn, "Fun geto tsu di partizaner," 525; Fischtein, "My Journey," 4. ↩
  2. United States Holocaust Memorial Museum, "Wannsee Conference and the 'Final Solution,'" Holocaust Encyclopedia, last edited March 25, 2026, accessed October 18, 2026, https://encyclopedia.ushmm.org/content/en/article/wannsee-conference-and-the-final-solution. ↩
  3. United States Holocaust Memorial Museum, "Belzec," Holocaust Encyclopedia, last edited December 7, 2020, accessed October 18, 2026, https://encyclopedia.ushmm.org/content/en/article/belzec; United States Holocaust Memorial Museum, "Nazi Killing Centers: An Overview," Holocaust Encyclopedia, last edited September 15, 2026, accessed October 18, 2026, https://encyclopedia.ushmm.org/content/en/article/killing-centers-an-overview. ↩
  4. "Umschlagplatz in Lublin," photographic documentation by Andrzej Stawiński (2022), object MPOLIN-DDZ86, Collections of POLIN Museum of the History of Polish Jews, accessed October 18, 2026, https://kolekcje.polin.pl/en/umschlagplatz-lublin. ↩
  5. United States Holocaust Memorial Museum, "Sobibor," Holocaust Encyclopedia, last edited October 2, 2020, accessed October 18, 2026, https://encyclopedia.ushmm.org/content/en/article/sobibor. ↩
  6. Crago and McConnell, "Ryki," 709; Bronkacz, "Days and Nights Full of Anxiety," 436. ↩
  7. Fisztajn personal file, Arolsen Archives, DocID 79087139. ראו את התעודה: Szewa's displaced persons questionnaire, Zeilsheim, July 19, 1946. ↩

עמוד 10, ריקי, 7 במאי 1942

  1. Fishteyn, "Fun geto tsu di partizaner," 525; Fischtein, "My Journey," 4; USHMM, "Sobibor." ↩
  2. "Ryki: History," Virtual Shtetl; Yahad-In Unum, "Ryki," Holocaust by Bullets interactive map, accessed October 18, 2026, https://www.yahadmap.org/en/ryki-lublin-poland/village-1562. ↩
  3. Yahad-In Unum, "Ryki"; "Ryki," Pinkas ha-kehilot. ↩
  4. USHMM, "Sobibor." ↩
  5. Moshe Rubinshteyn, "Tsvishn lebn un toyt" [Between life and death], in Shimon Kanc, ed., Sefer Ryki (Tel Aviv: Irgun yotse Riki be-Yisrael, 1973), 459, translated for this book from the original Yiddish. ↩

עמוד 11, קצה היער

  1. "List of Martyrs," in Kanc, Yizker-bukh tsum fareybikn dem ondenk fun der khorev-gevorener yidisher kehile Riki, English translation, JewishGen Yizkor Book Project, https://www.jewishgen.org/yizkor/ryki/ryk585.html; Yad Vashem, Central Database of Shoah Victims' Names, entries for the Fishtein and Kurtzgand families of Ryki, https://collections.yadvashem.org/en/names; Fischtein, "My Journey," 4. ↩
  2. USHMM, "Sobibor"; OpenStreetMap. ↩
  3. USHMM, "Nazi Killing Centers." ↩
  4. Yad Vashem, "Yad Vashem to Hold Memorial Ceremony Marking 76 Years since the Jewish Revolt at the Sobibór Death Camp," press release, October 29, 2019, accessed October 18, 2026, https://www.yadvashem.org/press-release/29-october-2019-11-14.html; USHMM, "Sobibor." ↩
  5. USHMM, "Sobibor." ↩

עמוד 12, דמבלין, מאי 1942

  1. Fischtein, "My Journey," 4; Fishteyn, "Fun geto tsu di partizaner," 525. ↩
  2. "Deblin-Irena," in Pinkas ha-kehilot: Polin [Encyclopedia of Jewish Communities: Poland], vol. 7, Lublin and Kielce Districts, ed. Abraham Wein (Jerusalem: Yad Vashem, 1999), 139-43, trans. Joel A. Linsider, JewishGen Yizkor Book Project, accessed October 18, 2026, https://www.jewishgen.org/Yizkor/pinkas_poland/pol7_00139b.html; Andrzej Gibasiewicz, "Organizacja służby uzbrojenia w Wojsku Polskim w latach 1918-1939" [The organization of the armament service in the Polish Army, 1918-1939], Przegląd Historyczno-Wojskowy 18 (69), no. 2 (260) (2017): 70, https://bazhum.muzhp.pl/media/texts/przeglad-historyczno-wojskowy-1640-6281/2017-tom-18-69-numer-2-260/phw_2017_2_03.pdf; Yahad-In Unum, "Ryki." ↩
  3. "Deblin-Irena," Pinkas ha-kehilot; Instytut Pamięci Narodowej [Institute of National Remembrance], "Dęblin," Szlaki nadziei: Odyseja wolności [Paths of hope: An odyssey of freedom], outdoor exhibition, Dęblin, June 8 to July 31, 2022, accessed October 18, 2026, https://szlakinadziei.ipn.gov.pl/sn/wystawy/92566,Deblin.html. ↩
  4. PAP, "Wystawa o Szkole Orląt." ↩
  5. '45 Aid Society, "Dęblin-Irena Ghetto," accessed October 18, 2026, https://45aid.org/?p=25804; POLIN Museum of the History of Polish Jews, "Dęblin: Historia społeczności" [Dęblin: history of the community], Wirtualny Sztetl, accessed October 18, 2026, https://sztetl.org.pl/pl/miejscowosci/d/669-deblin/99-historia-spolecznosci/137235-historia-spolecznosci. ↩
  6. OpenStreetMap. ↩

עמוד 13, דמבלין, 1942

  1. Fishteyn, "Fun geto tsu di partizaner," 525-26. ↩
  2. Manasha Bronkesh, oral history interview by Sara Callen, Philadelphia, April 21, 1985, sound cassette (60 min.), RG-50.462.0650, Gratz College Holocaust Oral History Archive collection, United States Holocaust Memorial Museum, Washington, DC, interview summary in the Museum's catalog, accessed October 21, 2026, https://collections.ushmm.org/search/catalog/irn566273. ↩

עמוד 14, היער, 1942

  1. Fishteyn, "Fun geto tsu di partizaner," 526. ↩
  2. Jan Grabowski, "Rural Society and the Jews in Hiding: Elders, Night Watches, Firefighters, Hostages and Manhunts," Yad Vashem Studies 40, no. 1 (2012); Ofer Aderet, "'Orgy of Murder': The Poles Who 'Hunted' Jews and Turned Them Over to the Nazis," Haaretz, February 11, 2017, accessed October 18, 2026, https://www.haaretz.com/world-news/europe/.premium-1.770707. ↩
  3. Jan Grabowski, Hunt for the Jews: Betrayal and Murder in German-Occupied Poland (Bloomington: Indiana University Press, 2013); Barbara Engelking and Jan Grabowski, eds., Night without End: The Fate of Jews in German-Occupied Poland (Bloomington: Indiana University Press, 2022). ↩

עמוד 15, היער, 1942

  1. Fishteyn, "Fun geto tsu di partizaner," 526-27. ↩
  2. Rafał Drabik, "Polska Partia Robotnicza, Gwardia Ludowa-Armia Ludowa na południowej Lubelszczyźnie w okresie okupacji niemieckiej" [The Polish Workers' Party and the People's Guard and People's Army in the southern Lublin region during the German occupation], Instytut Pamięci Narodowej, accessed October 18, 2026, https://ipn.gov.pl/pl/historia-z-ipn/archiwum/217364,Rafal-Drabik-Polska-Partia-Robotnicza-Gwardia-Ludowa-Armia-Ludowa-na-poludniowej.html; Maciej Replewicz, "80 lat temu Niemcy zamordowali 97 mieszkańców Białki k. Parczewa" [Eighty years ago the Germans murdered 97 residents of Białka near Parczew], Polish Press Agency, dzieje.pl (Muzeum Historii Polski), December 7, 2022, accessed October 18, 2026, https://dzieje.pl/wiadomosci/80-lat-temu-niemcy-zamordowali-97-mieszkancow-bialki-k-parczewa; Yad Vashem, Shoah Resource Center, International School for Holocaust Studies, "Home Guard, Poland," n.d., accessed October 18, 2026, https://www.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%206629.pdf. ↩
  3. Drabik, "Polska Partia Robotnicza, Gwardia Ludowa-Armia Ludowa"; Fishteyn, "Fun geto tsu di partizaner," 527. ↩

עמוד 16, סתיו 1942

  1. Fishteyn, "Fun geto tsu di partizaner," 527-28. ↩
  2. "Deblin-Irena," Pinkas ha-kehilot; Yad Vashem, Shoah Resource Center, International School for Holocaust Studies, "Treblinka," n.d., accessed October 18, 2026, https://www.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%205886.pdf; United States Holocaust Memorial Museum, "Treblinka," Holocaust Encyclopedia, last edited March 3, 2021, accessed October 18, 2026, https://encyclopedia.ushmm.org/content/en/article/treblinka. ↩
  3. Fishteyn, "Fun geto tsu di partizaner," 527-28. ↩
  4. Muzeum Treblinka, "Transports," accessed October 18, 2026, https://muzeumtreblinka.eu/en/project/transports/; The Memory of Treblinka Foundation, "Fugitives," accessed October 18, 2026, https://memoryoftreblinka.org/escapees/. ↩

עמוד 17, היער, סתיו 1942

  1. Fishteyn, "Fun geto tsu di partizaner," 527. ↩

עמוד 18, חורף 1942

  1. Fishteyn, "Fun geto tsu di partizaner," 528. ↩
  2. Grabowski, "Rural Society and the Jews in Hiding." ↩
  3. Barbara Engelking, Such a Beautiful Sunny Day . . . : Jews Seeking Refuge in the Polish Countryside, 1942-1945 (Jerusalem: Yad Vashem, 2016); Drabik, "Polska Partia Robotnicza, Gwardia Ludowa-Armia Ludowa"; Aderet, "Orgy of Murder." ↩

עמוד 19, חורף 1942

  1. Fishteyn, "Fun geto tsu di partizaner," 528-29. ↩

עמוד 20, חורף 1942 עד 1943

  1. Fishteyn, "Fun geto tsu di partizaner," 529. ↩
  2. Alicja Gontarek, "Dead for Good Deeds: Hans Frank's Decree of 15 October 1941 and the Issue of Polish-Jewish Relations During the Holocaust," Institute of National Remembrance, October 15, 2021, accessed October 18, 2026, https://eng.ipn.gov.pl/en/digital-resources/articles/8983,Dead-for-Good-Deeds-Hans-Frank039s-Decree-of-15-October-1941-and-the-Issue-of-Po.html. ↩
  3. Yad Vashem, "Jozef and Wiktoria Ulma," The Righteous Among the Nations, Featured Stories, accessed October 18, 2026, https://www.yadvashem.org/righteous/stories/ulma.html. ↩
  4. Yad Vashem, "Names and Numbers of Righteous Among the Nations: Per Country and Ethnic Origin, as of January 1, 2024," The Righteous Among the Nations, accessed October 18, 2026, https://www.yadvashem.org/righteous/statistics.html. ↩

עמוד 21, אביב 1943

  1. Fishteyn, "Fun geto tsu di partizaner," 529-30. ↩
  2. Adam Puławski, "Sowiecki partyzant, polski problem" [The Soviet partisan, a Polish problem], Pamięć i Sprawiedliwość 5, no. 1, whole no. 9 (2006): 219-20, https://bazhum.muzhp.pl/media/texts/pamiec-i-sprawiedliwosc/2006-tom-5-numer-1-9/pamiec_i_sprawiedliwosc-r2006-t5-n1_9-s217-254.pdf; Jerzy Bednarek, "Sowiecka grupa dywersyjno-wywiadowcza 'Arsenał' i jej działalność na ziemiach polskich (październik 1944 to styczeń 1945)" [The Soviet sabotage and intelligence group "Arsenal" and its activity on Polish lands, October 1944 to January 1945], Dzieje Najnowsze 48, no. 2 (2016): 76, https://doi.org/10.12775/DN.2016.2.04. ↩
  3. Bednarek, "Sowiecka grupa dywersyjno-wywiadowcza 'Arsenał'," 75, 78-81; Edgar M. Howell, The Soviet Partisan Movement, 1941-1944, Department of the Army Pamphlet 20-244 (Washington, DC: Department of the Army, 1956), 43, https://archive.org/details/PAM20-244; Puławski, "Sowiecki partyzant," 217. ↩
  4. Motek (M. Will) Fischtein, family research records on Szewa and Motel Fischtein (unpublished files, October 16-17, 2026), family archive. ↩

עמוד 22, אביב 1943

  1. Fishteyn, "Fun geto tsu di partizaner," 530-31. ↩
  2. Bednarek, "Sowiecka grupa dywersyjno-wywiadowcza 'Arsenał'," 81, 87; Howell, Soviet Partisan Movement, 84. ↩
  3. Bednarek, "Sowiecka grupa dywersyjno-wywiadowcza 'Arsenał'," 81, 88. ↩

עמוד 23, 1943

  1. Fishteyn, "Fun geto tsu di partizaner," 531; Fischtein, "My Journey," 7. ↩
  2. '45 Aid Society, "Dęblin-Irena Ghetto"; Wirtualny Sztetl, "Dęblin: Historia społeczności"; Talia Farkash, "Labor and Extermination: The Labor Camp at the Dęblin-Irena Airfield, Puławy County, Lublin Province, Poland, 1942-1944," Dapim: Studies on the Holocaust 29, no. 1 (2015): 58-79, https://doi.org/10.1080/23256249.2014.987989. ↩
  3. Gibasiewicz, "Organizacja służby uzbrojenia," 70, 70; Yahad-In Unum, "Ryki"; '45 Aid Society, "Ryki Ghetto," accessed October 18, 2026, https://45aid.org/?p=25827. ↩
  4. Drabik, "Polska Partia Robotnicza, Gwardia Ludowa-Armia Ludowa." ↩

עמוד 24, 1943

  1. Fishteyn, "Fun geto tsu di partizaner," 531; Fischtein, "My Journey," 7; Fisztajn personal file, Arolsen Archives, DocID 79087139. ראו את התעודה: Szewa's displaced persons questionnaire, Zeilsheim, July 19, 1946. ↩
  2. Shmuel Krakowski, "Armed Resistance," in The YIVO Encyclopedia of Jews in Eastern Europe, online ed. (New York: YIVO Institute for Jewish Research, 2010), accessed October 18, 2026, https://encyclopedia.yivo.org/article/217; Yad Vashem, "The Partisans: Stories of Jews Who Saved Jews," online exhibition, accessed October 18, 2026, https://www.yadvashem.org/exhibitions/human-spirit-during-the-holocaust/jews-who-saved-jews/partisans. ↩
  3. Joshua D. Zimmerman, "The Polish Underground Home Army (AK) and the Jews: What Postwar Jewish Testimonies and Wartime Documents Reveal," East European Politics and Societies and Cultures 34, no. 1 (February 2020): 195, 198, 214, https://doi.org/10.1177/0888325419844816. ↩

עמוד 25, חורף 1943

  1. Fishteyn, "Fun geto tsu di partizaner," 531. ↩
  2. Howell, Soviet Partisan Movement, 131, 192, 202; Puławski, "Sowiecki partyzant," 218. ↩

עמוד 26, חורף 1943 עד 1944

  1. Fishteyn, "Fun geto tsu di partizaner," 524, 531. ↩

עמוד 27, אוסמוליצה

  1. Fishteyn, "Fun geto tsu di partizaner," 531-32. ↩
  2. Fishteyn, "Fun geto tsu di partizaner," 532. ↩
  3. Gontarek, "Dead for Good Deeds"; Yad Vashem, "Poland: Historical Background during the Holocaust," The Righteous Among the Nations, accessed October 18, 2026, https://www.yadvashem.org/righteous/stories/poland-historical-background.html. ↩
  4. Fishteyn, "Fun geto tsu di partizaner," 531-32. ↩
  5. Yad Vashem, The Righteous Among the Nations Database, search for "Niedzielski," accessed October 18, 2026, https://collections.yadvashem.org/en/righteous/search-results/Niedzielski?page=1. ↩

עמוד 28, אוסמוליצה, 1944

  1. Fishteyn, "Fun geto tsu di partizaner," 532. ↩

עמוד 29, אוסמוליצה, 24 ביולי 1944

  1. Fishteyn, "Fun geto tsu di partizaner," 532. ↩
  2. Ireneusz Caban, "Niektóre problemy organizowania władzy ludowej w Lubelskiem (lipiec to wrzesień 1944)" [Some problems in organizing people's government in the Lublin region, July to September 1944], Rocznik Lubelski 15 (1972): 221, https://bazhum.muzhp.pl/media/texts/rocznik-lubelski/1972-tom-15/rocznik_lubelski-r1972-t15-s221-242.pdf. ↩
  3. United States Holocaust Memorial Museum, "Liberation of Nazi Camps," Holocaust Encyclopedia, accessed October 18, 2026, https://encyclopedia.ushmm.org/content/en/article/liberation-of-nazi-camps; Fishteyn, "Fun geto tsu di partizaner," 532. ↩
  4. USHMM, "Liberation of Nazi Camps"; United States Holocaust Memorial Museum, "Lublin/Majdanek Concentration Camp: Conditions," Holocaust Encyclopedia, accessed October 24, 2026, https://encyclopedia.ushmm.org/content/en/article/lublin-majdanek-concentration-camp-conditions. ↩
  5. Wsiewołod Wołczew, "Zmiany w układzie sił politycznych na Lubelszczyźnie w okresie PKWN" [Changes in the balance of political forces in the Lublin region in the period of the Polish Committee of National Liberation], Rocznik Lubelski 10 (1967): 291, https://bazhum.muzhp.pl/media/texts/rocznik-lubelski/1967-tom-10/rocznik_lubelski-r1967-t10-s291-316.pdf. ↩

עמוד 30, ריקי, 1944

  1. Fishteyn, "Fun geto tsu di partizaner," 532-33. ↩
  2. Yad Vashem, "Poland: Historical Background"; David Engel, "Poland since 1939," in The YIVO Encyclopedia of Jews in Eastern Europe, online ed. (New York: YIVO Institute for Jewish Research, 2010), accessed October 18, 2026, https://encyclopedia.yivo.org/article/18. ↩
  3. Anita Shapira and Irit Keynan, "The Survivors of the Holocaust: An Overview," Yad Vashem, accessed October 18, 2026, https://www.yadvashem.org/articles/general/the-survivors-of-the-holocaust.html; United States Holocaust Memorial Museum, "Holocaust Survivors and the Establishment of the State of Israel (May 14, 1948)," Holocaust Encyclopedia, accessed October 18, 2026, https://encyclopedia.ushmm.org/content/en/article/postwar-refugee-crisis-and-the-establishment-of-the-state-of-israel. ↩
  4. David Engel, "Patterns of Anti-Jewish Violence in Poland, 1944-1946," Yad Vashem Studies 26 (1998): 43-85, online at Yad Vashem, accessed October 18, 2026, https://www.yadvashem.org/articles/academic/patterns-of-anti-jewish-violence.html; Yad Vashem, "Anti-Jewish Violence in Poland After Liberation," General Articles, accessed October 18, 2026, https://www.yadvashem.org/articles/general/anti-jewish-violence-in-poland-after-liberation.html; United States Holocaust Memorial Museum, "The Kielce Pogrom: A Blood Libel Massacre of Holocaust Survivors," Holocaust Encyclopedia, accessed October 18, 2026, https://encyclopedia.ushmm.org/content/en/article/the-kielce-pogrom-a-blood-libel-massacre-of-holocaust-survivors. ↩

עמוד 31, שדליץ, 1944

  1. Fishteyn, "Fun geto tsu di partizaner," 533-34. ↩
  2. Mariusz Jarosiński, "PKWN," Dzieje.pl, Muzeum Historii Polski, June 25, 2010, updated October 2, 2016, accessed October 18, 2026, https://dzieje.pl/aktualnosci/pkwn. ↩
  3. Marta Błąd, "Land Reform in People's Poland (1944-89)," Rural History 32, no. 2 (2021): 149-65, https://doi.org/10.1017/S0956793321000054; "Był dwór, nie ma dworu. Reforma rolna w Polsce" [There was a manor, there is no manor: Land reform in Poland], review of Był dwór, nie ma dworu: Reforma rolna w Polsce, by Anna Wylegała (Wołowiec: Wydawnictwo Czarne, 2021), Dzieje.pl, Muzeum Historii Polski, February 15, 2022, accessed October 18, 2026, https://dzieje.pl/node/136158. ↩
  4. "Dworek nad Wieprzem," Dwór Osmolice; Grzegorczyk, Przeszłość i teraźniejszość Ułęskiej Ziemi, 36-37. ↩
  5. Atlas Fontium, "Wykaz majątków ... 1944," Warsaw province, Garwolin county, gmina Ułęż. ↩

עמוד 32, לובלין, חורף 1944 עד 1945

  1. Fishteyn, "Fun geto tsu di partizaner," 534. ↩
  2. Gloria Wurman, interview 58610, interview by Michelle Klein, Toronto, Ontario, December 30, 2021, video (1 hr. 3 min.), USC Shoah Foundation, 25:28 to 27:22, the family's copy of the recording, provided by her daughter Hanna Weisfeld, October 24, 2026, Fischtein family papers, Toronto; quotations from the family's transcript. ↩
  3. United States Holocaust Memorial Museum, "American Jewish Joint Distribution Committee and Refugee Aid," Holocaust Encyclopedia, accessed October 25, 2026, https://encyclopedia.ushmm.org/content/en/article/american-jewish-joint-distribution-committee-and-refugee-aid. ↩
  4. Andrzej Żbikowski, "Central Committee of Polish Jews," Żydowski Instytut Historyczny (Jewish Historical Institute), Warsaw, n.d., accessed October 18, 2026, https://www.jhi.pl/en/articles/central-committee-of-polish-jews,57. ↩
  5. Yehuda Bauer, "Beriḥah," in Encyclopaedia Judaica, 2nd ed., ed. Michael Berenbaum and Fred Skolnik (Detroit: Macmillan Reference USA, 2007), reproduced in Jewish Virtual Library, accessed October 18, 2026, https://www.jewishvirtuallibrary.org/berihah; United States Holocaust Memorial Museum, "Brihah," Holocaust Encyclopedia, accessed October 18, 2026, https://encyclopedia.ushmm.org/content/en/article/brihah. ↩

עמוד 33, לודז', 1945

  1. Fishteyn, "Fun geto tsu di partizaner," 534-35. ↩
  2. "Łódź," in Pinkas ha-kehilot: Polin [Encyclopedia of Jewish Communities: Poland], vol. 1, Lodz ve-ha-galil, ed. Danuta Dąbrowska and Abraham Wein (Jerusalem: Yad Vashem, 1976), English translation in the JewishGen Yizkor Book Project, accessed October 18, 2026, https://www.jewishgen.org/yizkor/pinkas_poland/pol1_00004.html; Julian Jaroszewski, "The Organization of Jewish Sports Movement in Łódź in the Years 1945-1949," Central European Journal of Sport Sciences and Medicine 45, no. 1 (2024): 17, https://doi.org/10.18276/cej.2024.1-02. ↩
  3. United States Holocaust Memorial Museum, "Łódź," Holocaust Encyclopedia, last edited August 9, 2021, accessed October 18, 2026, https://encyclopedia.ushmm.org/content/en/article/lodz. ↩
  4. Jaroszewski, "Jewish Sports Movement in Łódź," 17, 18; Leszek Olejnik, "Społeczność żydowska w Łodzi w latach 1945-1950: Zarys problemu" [The Jewish community in Łódź, 1945-1950: An outline], Acta Universitatis Lodziensis: Folia Historica, no. 60 (1997), English summary, https://doi.org/10.18778/0208-6050.60.07. ↩
  5. Witold Jarno, "Władze garnizonowe w Łodzi w latach 1945-1949" [The garrison authorities in Łódź, 1945 to 1949], Acta Universitatis Lodziensis, Folia Historica 90 (2013), https://bibliotekanauki.pl/articles/18104707.pdf. ↩
  6. Sam Bronkesh, oral history interview, ca. 1985, digital audio, RG-50.704.0001, gift of Sheryl Bronkesh, United States Holocaust Memorial Museum, Washington, DC, interview summary in the Museum's catalog, accessed October 21, 2026, https://collections.ushmm.org/search/catalog/irn47453. ↩

עמוד 34, לודז', יוני 1945

  1. Fishteyn, "Fun geto tsu di partizaner," 535-36; Fischtein, "My Journey," 9. ↩
  2. Bauer, "Beriḥah"; USHMM, "Brihah." ↩
  3. Bauer, "Beriḥah." ↩

עמוד 35, ציילסהיים, 1945 עד 1948

  1. Gloria Wurman, interview 58610, family copy, 27:26 to 30:12. ↩
  2. Fishteyn, "Fun geto tsu di partizaner," 536; Fischtein, "My Journey," 9; Fisztajn personal file, Arolsen Archives, DocIDs 79087139 and 79087140, and person record 105756369. ראו את התעודות: Szewa's displaced persons questionnaire, Zeilsheim, July 19, 1946; Motel's displaced persons questionnaire, Zeilsheim, July 19, 1946; Chaja Eta's displaced persons registration record, May 29, 1947. ↩
  3. United States Holocaust Memorial Museum, "Zeilsheim Displaced Persons Camp," Holocaust Encyclopedia, last edited April 22, 2019, accessed October 18, 2026, https://encyclopedia.ushmm.org/content/en/article/zeilsheim-displaced-persons-camp-1; Albin H. White, Zeilsheim DP Camp (color), 16 mm film, ca. June 1947, RG-60.7168, Film ID 4506, United States Holocaust Memorial Museum, courtesy of the Museum of Jewish Heritage, catalog description, accessed October 18, 2026, https://collections.ushmm.org/search/catalog/irn722669. ↩
  4. USHMM, "Zeilsheim Displaced Persons Camp." ↩
  5. "David Ben-Gurion, Chairman of the Jewish Agency Executive, Speaks to Jewish DPs during a Visit to the Zeilsheim Displaced Persons Camp," photograph, 1946, photograph no. 89707, United States Holocaust Memorial Museum, courtesy of Alice Lev, accessed October 18, 2026, https://collections.ushmm.org/search/catalog/pa28294; Eleanor Roosevelt, "My Day, February 16, 1946," in The Eleanor Roosevelt Papers Digital Edition, ed. Christopher Brick et al. (Washington, DC: Eleanor Roosevelt Papers Project, George Washington University, 2008, 2017), accessed October 18, 2026, https://www2.gwu.edu/~erpapers/myday/displaydoc.cfm?_y=1946&_f=md000264. ↩
  6. Gloria Wurman, interview 58610, interview by Michelle Klein, Toronto, Ontario, December 30, 2021, video (1 hr. 3 min.), tape 1, segments 24 to 29, Visual History Archive, USC Shoah Foundation, Los Angeles, index and biographical profile in the Archive, accessed October 21, 2026, https://vha.usc.edu/testimony/58610. ↩
  7. Montreal Holocaust Museum, "Nachamia Wurman," survivor story edited in 2017 from his 1987 testimony to the Sarah and Chaim Neuberger Holocaust Education Centre, accessed October 22, 2026, https://museeholocauste.ca/en/survivors-stories/nachamia-wurman/; Nachemia Wurman, interview 54393, interview by Gita Keller, Toronto, Ontario, October 15, 1987, video (1 hr. 56 min.), Neuberger Holocaust Education Centre collection, Visual History Archive, USC Shoah Foundation, Los Angeles, biographical profile in the Archive, accessed October 21, 2026, https://vha.usc.edu/testimony/54393; Nachemia Wurman, interview 2062, interview by John Lash, North York, Ontario, April 20, 1995, video (1 hr. 59 min.), Visual History Archive, USC Shoah Foundation, Los Angeles, biographical profile in the Archive, accessed October 21, 2026, https://vha.usc.edu/testimony/2062; Nachemia Wurman, interview 59644, interview by Joyce Fox, Miami Gardens, Florida, December 2, 1997, video (2 hr. 33 min.), Holocaust Documentation and Education Center collection, Visual History Archive, USC Shoah Foundation, Los Angeles, biographical profile in the Archive, accessed October 21, 2026, https://vha.usc.edu/testimony/59644. ↩
  8. Nachemia Wurman, interview 2062, interview by John Lash, Toronto, Ontario, April 20, 1995, video (1 hr. 58 min., four tapes), USC Shoah Foundation, tape 4, 13:09 to 17:38, the family's copy of the recording, provided by his daughter Hanna Weisfeld, October 24, 2026, Fischtein family papers, Toronto; quotations from the family's transcript. ↩
  9. Nachemia Wurman with Margaret Russell, Nachemia: German and Jew in the Holocaust (Far Hills, NJ: New Horizon Press, 1988); Nachemia Wurman, interview 54393; Nachemia Wurman, interview 2062; Nachemia Wurman, interview 59644. ↩

עמוד 36, למפרטהיים, נובמבר 1948

  1. Fisztajn personal file, Arolsen Archives, DocID 79087142 and person record 105756371; Frankfurt am Main Zeilsheim camp list no. 2.532, October 5, 1948, entries 910-12, 3.1.1.2, Arolsen Archives, https://collections.arolsen-archives.org/en/search/person/81981656. ראו את התעודות: Resettlement registration form, IRO, January 25, 1949; Moses-Lebush's displaced persons registration record, January 27, 1949; Zeilsheim camp list no. 2.532, October 5, 1948. ↩
  2. United States Holocaust Memorial Museum, "Displaced Persons: Administration," Holocaust Encyclopedia, accessed October 18, 2026, https://encyclopedia.ushmm.org/content/en/article/displaced-persons-administration; United States Holocaust Memorial Museum, "Displaced Persons," Holocaust Encyclopedia, accessed October 18, 2026, https://encyclopedia.ushmm.org/content/en/article/displaced-persons. ↩
  3. United States Holocaust Memorial Museum, "Bergen-Belsen Displaced Persons Camp," Holocaust Encyclopedia, accessed October 18, 2026, https://encyclopedia.ushmm.org/content/en/article/bergen-belsen-displaced-persons-camp; Atina Grossmann, Jews, Germans, and Allies: Close Encounters in Occupied Germany (Princeton, NJ: Princeton University Press, 2007), chap. 5, "Mir Zaynen Do: Sex, Work, and the DP Baby Boom." ↩

עמוד 37, עוזבים את גרמניה

  1. Fishteyn, "Fun geto tsu di partizaner," 535-37. ↩
  2. Israel Central Bureau of Statistics, Immigration to Israel 2002-2006, Publication no. 1365 (Jerusalem: Central Bureau of Statistics, 2009), 35, https://www.cbs.gov.il/he/publications/DocLib/2009/1365/pdf/e_print.pdf; Avner Shalev, "They Chose to Rebuild," Yad Vashem, [2008], accessed October 18, 2026, https://yadvashem.org/about/former-chairmen/avner-shalev/they-chose-to-rebuild; USHMM, "Displaced Persons." ↩

עמוד 38, ישראל

  1. Fishteyn, "Fun geto tsu di partizaner," 536-37; Al HaMishmar (Tel Aviv), May 2, 1954, 2, https://www.nli.org.il/he/newspapers/ahr/1954/05/02/01/article/15. ↩
  2. Gloria Wurman, interview 58610, family copy, 38:38 to 40:53. ↩
  3. Central Bureau of Statistics, Immigration to Israel 2002-2006, xvi. ↩
  4. "Life in the Ma'abarot: Mizrahi Jewish Immigrants in Early Israel," Posen Library of Jewish Culture and Civilization, accessed October 18, 2026, https://www.posenlibrary.com/entry/life-maabarot-mizrahi-jewish-immigrants-early-israel; Misha Louvish, "Ma'barah," in Encyclopaedia Judaica, 2nd ed., ed. Michael Berenbaum and Fred Skolnik (Detroit: Macmillan Reference USA, 2007), reproduced in Jewish Virtual Library, accessed October 18, 2026, https://jewishvirtuallibrary.org/jsource/judaica/ejud_0002_0013_0_12950.html. ↩
  5. Gloria Wurman, interview 58610, tape 1, segment 40. ↩
  6. Abramovitz, "Mishenikhnas Nisan," 233. ↩

עמוד 39, ביקור אצל הנשיא, שנות החמישים

  1. Fishteyn, "Fun geto tsu di partizaner," 536. ↩
  2. Center for Israel Education, "Yitzhak Ben-Zvi Is Inaugurated as Israel's Second President," accessed October 18, 2026, https://israeled.org/ben-zvi-israels-second-president/. ↩

עמוד 40, תל אביב, 1957 עד 1960

  1. [A giant building for the US embassy in Tel Aviv], Haaretz (Tel Aviv), February 24, 1957, 4, https://www.nli.org.il/he/newspapers/haretz/1957/02/24/01/article/64; Davar (Tel Aviv), February 24, 1957, 4, https://www.nli.org.il/he/newspapers/dav/1957/02/24/01/article/59; "Hushlam sheled beit shagrirut Artsot ha-Brit" [Skeleton of the US embassy building completed], Davar (Tel Aviv), September 11, 1959, 10, Historical Jewish Press, National Library of Israel, https://www.nli.org.il/he/newspapers/dav/1959/09/11/01/article/101; "Shagrirut Artsot ha-Brit ba-levush he-hadash" [The US embassy in new dress], Haaretz (Tel Aviv), November 28, 1960, 5, Historical Jewish Press, National Library of Israel, https://www.nli.org.il/he/newspapers/haretz/1960/11/28/01/article/49. ↩
  2. "Hushlam sheled," Davar, September 11, 1959, 10; "Shagrirut Artsot ha-Brit ba-levush he-hadash," Haaretz, November 28, 1960, 5; Michael R. Pompeo, "On the Opening of U.S. Embassy Jerusalem," press statement, US Department of State, May 14, 2018, archived at 2017-2021.state.gov, accessed October 18, 2026, https://2017-2021.state.gov/on-the-opening-of-u-s-embassy-jerusalem/. ↩

עמוד 41, אמריקה, ואחר כך טורונטו

  1. Morris Fischtein, emails; Fischtein, family recollections. ↩
  2. Morris Fischtein, emails; Fischtein, family recollections. ↩
  3. IDF and Defense Establishment Archives, "Operation Kadesh: The Suez Crisis 1956," Israel Ministry of Defense, accessed October 18, 2026, https://archives.mod.gov.il/sites/English/Exhibitions/Pages/Operation-Kadesh.aspx. ↩
  4. Order in Council P.C. 1959-471, April 16, 1959, list of persons unable to comply with sections 20 or 21 of the Immigration Regulations, p. 18, entries 31-35, Privy Council Office fonds, RG 2, A-1-a, vol. 2231, reel T-5319, Library and Archives Canada, Ottawa, digitized in "Canada, Immigrants Approved in Orders in Council, 1929-1960," Ancestry.com, https://www.ancestry.ca/search/collections/61741/records/60730. ↩
  5. Gloria Wurman, interview 58610, family copy, 43:00 to 44:16; Canadian Jewish News (Toronto), May 30, 1969, https://www.nli.org.il/he/newspapers/canadianjewishnews/1969/05/30/01. ↩
  6. Fishteyn, "Fun geto tsu di partizaner," 537. ↩
  7. IDF and Defense Establishment Archives, "Operation Kadesh." ↩
  8. Fischtein, family recollections; Morris Fischtein, emails. ↩
  9. Immigration and Nationality Act of 1952, Pub. L. No. 82-414, § 202(b), 66 Stat. 163, 176, https://www.govinfo.gov/content/pkg/STATUTE-66/pdf/STATUTE-66-Pg163.pdf; Dwight D. Eisenhower, "Proclamation 3298, Immigration Quotas," June 3, 1959, online by Gerhard Peters and John T. Woolley, The American Presidency Project, accessed October 18, 2026, https://www.presidency.ucsb.edu/documents/proclamation-3298-immigration-quotas; Harry S. Truman, "Veto of Bill to Revise the Laws Relating to Immigration, Naturalization, and Nationality," June 25, 1952, online by Gerhard Peters and John T. Woolley, The American Presidency Project, accessed October 18, 2026, https://www.presidency.ucsb.edu/node/231060. ↩
  10. US Citizenship and Immigration Services, History Office and Library, "Refugee Timeline," accessed October 18, 2026, https://www.uscis.gov/about-us/our-history/history-office-and-library/featured-stories-from-the-uscis-history-office-and-library/refugee-timeline. ↩
  11. Jan Raska, "Postwar Immigration through Pier 21," Canadian Museum of Immigration at Pier 21, updated October 26, 2020, accessed October 18, 2026, https://pier21.ca/blog/jan-raska-phd/postwar-immigration-through-pier-21. ↩
  12. Order in Council P.C. 1959-471. ↩
  13. Order in Council P.C. 1959-471; Fisztajn personal file, Arolsen Archives, DocIDs 79087139, 79087142 and 79087143; Gravestones, Sanhedria cemetery; Morris Fischtein, emails. ראו את התעודות: Szewa's displaced persons questionnaire, Zeilsheim, July 19, 1946; Resettlement registration form, IRO, January 25, 1949; Personal data form, 1946, with a duplicate stamped March 1, 1948. ↩
  14. Mike Hume to Motek (M. Will) Fischtein, June 2018, forwarded by email to Morris Fischtein and family, June 29, 2018, with a photograph of Motel and Szewa with the baby Will Pegg and his mother; Fischtein family papers, Toronto. ↩
  15. Montreal Holocaust Museum, "Nachamia Wurman"; Nachemia Wurman, interview 2062, family copy, tape 4, 17:25. ↩
  16. Gloria Wurman, interview 58610, tape 1, segments 43 to 45. ↩
  17. Fishteyn, "Fun geto tsu di partizaner," 537; Order in Council P.C. 1959-471; Fischtein, family recollections; Morris Fischtein, emails. ↩

עמוד 42, ירושלים

  1. Gravestones, Sanhedria cemetery; Canadian Jewish News (Toronto), December 4, 1970, 6, https://www.nli.org.il/he/newspapers/canadianjewishnews/1970/12/04/01/page/6; Fischtein, family recollections. ↩
  2. Fishteyn, "Fun geto tsu di partizaner," 537. ↩
  3. Gravestones, Sanhedria cemetery; Maariv (Tel Aviv), January 25, 1972, 6, https://www.nli.org.il/he/newspapers/mar/1972/01/25/01/article/75. ↩
  4. Fishteyn, "Fun geto tsu di partizaner," 537; Fischtein, "My Journey," 10. ↩
  5. "The Mount of Olives under Attack," Israel Hayom, May 18, 2012, accessed October 18, 2026, https://www.israelhayom.co.il/article/54474. ↩
  6. Fishteyn, "Fun geto tsu di partizaner," 537; Gravestones, Sanhedria cemetery; Canadian Jewish News, December 4, 1970. ↩
  7. Fishteyn, "Fun geto tsu di partizaner," 537; Gravestones, Sanhedria cemetery. ↩

אחרית דבר

  1. Beth Emeth Bais Yehuda Synagogue, "History," accessed October 22, 2026, https://www.beby.org/history.html; OpenStreetMap, Beth Emeth Bais Yehuda, 100 Elder Street, and Blue Forest Drive, both in Bathurst Manor, North York, Toronto, accessed October 22, 2026, https://www.openstreetmap.org/?mlat=43.7638&mlon=-79.4548#map=16/43.7638/-79.4548; Beth Emeth Bais Yehuda Synagogue, "Room Rentals," accessed October 22, 2026, https://www.beby.org/rooms. ↩
  2. Dedication plaque, Fischtein Hall, Beth Emeth Bais Yehuda Synagogue, Toronto, December 27, 1970 (29 Kislev 5731), bronze, in English and Hebrew; photographed by the synagogue and sent to Motek (M. Will) Fischtein, October 23, 2026, Fischtein family papers; Gravestones, Sanhedria cemetery. ↩
  3. Beth Emeth Bais Yehuda Synagogue, "Schedule," accessed October 22, 2026, https://www.beby.org/weeklyschedule. ↩
  4. Mike Hume to Motek (M. Will) Fischtein, June 2018. ↩
  5. "Will Pegg Will Die an Assisted Death. He Couldn't Feel More Alive," The Current, CBC Radio, December 11, 2017, updated July 23, 2018, https://www.cbc.ca/1.4433524; "Will Pegg Has Died. He Got to Hear the Finches Sing for One Last Spring," The Current, CBC Radio, September 28, 2018, https://www.cbc.ca/1.4842291. ↩
  6. Mike Hume to Motek (M. Will) Fischtein, June 2018. ↩

הערה על השמות

  1. Fisztajn personal file, Arolsen Archives, DocIDs 79087139 and 79087143, person record 67057338; Zeilsheim camp list, October 5, 1948; Register of Jewish Survivors, vol. 2, List of Jews in Poland (Jerusalem: Jewish Agency for Palestine, Search Bureau for Missing Relatives, 1945), entries for Motek Fisztajn, Łódź, and Szejwa Fisztajn, Lublin, indexed in "Jewish Holocaust Register of Survivors Printed in Pinkas HaNitzolim I and II, 1945," Ancestry.com, https://www.ancestry.ca/search/collections/1389/records/74938; Central Committee of Jews in Poland, list of Jews in Poland, 1945, p. 71, 3.1.1.3, Arolsen Archives, https://collections.arolsen-archives.org/en/search/person/78813677; List naming Motl Fischtein, his wife Schewa Kurszlant and their daughter Golda, Frankfurt am Main Zeilsheim, A.C. House of Israel, folder 3112113, 3.1.1.2, Arolsen Archives, indexed in "Germany, Lists from Displaced Persons Camps, 1938-1985," Ancestry.com, https://www.ancestry.ca/search/collections/63031/records/994265; Order in Council P.C. 1959-471; Florida Death Index, Szewa Fischtein. ראו את התעודות: Szewa's displaced persons questionnaire, Zeilsheim, July 19, 1946; Personal data form, 1946, with a duplicate stamped March 1, 1948; Szewa's displaced persons registration record, November 28, 1945; Zeilsheim camp list no. 2.532, October 5, 1948; List of Jews in Poland, Central Committee of Jews in Poland, 1945, page 71. ↩
  2. Fishteyn, "Fun geto tsu di partizaner," 523; Fischtein, "My Journey." ↩
  3. Dedication plaque, Fischtein Hall. ↩
  4. Gravestones, Sanhedria cemetery; Fischtein, family recollections. ↩
  5. Fisztajn personal file, Arolsen Archives, person record 67057336; Fischtein, "My Journey," 3. ראו את התעודה: Szewa's IRO identity card, Assembly Center 557. ↩
  6. Fishteyn, "Fun geto tsu di partizaner," 523-37. ↩
  7. Fishteyn, "Fun geto tsu di partizaner," 531, 533-34. ↩
  8. Lublin District confiscated property cards, RG-15.111M; Register of Jewish Survivors (1945); Central Committee of Jews in Poland, list of Jews in Poland, 1945; Central Committee of Jews in Poland, Department of Registration and Statistics, Motek Fisztajn, Łódź, RG-15.186M, United States Holocaust Memorial Museum, indexed in "Poland, Central Committee of Jews, 1944-1950 (USHMM)," Ancestry.com, https://www.ancestry.ca/search/collections/62366/records/23278; Fisztajn personal file, Arolsen Archives, DocIDs 79087142 and 79087143; Order in Council P.C. 1959-471; Federal voters list, electoral district of York Centre, 1965, Motek Fischtein, builder, RG113-B, Library and Archives Canada, indexed in "Canada, Voters Lists, 1935-1980," Ancestry.com, https://www.ancestry.ca/search/collections/2983/records/56573317; Canadian Jewish News, December 4, 1970. ראו את התעודות: List of Jews in Poland, Central Committee of Jews in Poland, 1945, page 71; Resettlement registration form, IRO, January 25, 1949; Personal data form, 1946, with a duplicate stamped March 1, 1948. ↩
  9. Zeilsheim list, Motl Fischtein. ↩
  10. Gravestones, Sanhedria cemetery. ↩
  11. Dedication plaque, Fischtein Hall. ↩
  12. HaBoker (Tel Aviv), November 29, 1954, 4, https://www.nli.org.il/he/newspapers/hbkr/1954/11/29/01/article/67; Haaretz (Tel Aviv), October 9, 1962, 1, https://www.nli.org.il/he/newspapers/haretz/1962/10/09/01. ↩
  13. Fischtein, family recollections. ↩
  14. Fishteyn, "Fun geto tsu di partizaner," 523; Haaretz, February 24, 1957. ↩
  15. Lublin District confiscated property cards, RG-15.111M; Central Committee of Jews in Poland, RG-15.186M; Szewa Fisztajn, "Z getta do partyzantów" [From the ghetto to the partisans], Polish translation of Fishteyn, "Fun geto tsu di partizaner," JewishGen Yizkor Book Project, Ryki, https://www.jewishgen.org/yizkor/ryki/rykp523.html. ↩
  16. Fisztajn personal file, Arolsen Archives, DocID 79087143; Zeilsheim camp list, October 5, 1948; Order in Council P.C. 1959-471; Might's Greater Toronto City Directory (Toronto: Might Directories), digitized by the Toronto Public Library, https://archive.org/details/torontocitydirectory1965?q=Fischtein. ראו את התעודות: Personal data form, 1946, with a duplicate stamped March 1, 1948; Zeilsheim camp list no. 2.532, October 5, 1948. ↩
  17. "List of Martyrs." ↩
  18. Gloria Wurman, interview 58610. ↩
  19. Fisztajn personal file, Arolsen Archives, DocID 79087139. ראו את התעודה: Szewa's displaced persons questionnaire, Zeilsheim, July 19, 1946. ↩
  20. Fishteyn, "Fun geto tsu di partizaner," 526; Fischtein, "My Journey," dedication, 3. ↩
  21. "List of Martyrs"; Yad Vashem, Shoah Victims' Names. ↩
  22. Fisztajn personal file, Arolsen Archives, DocIDs 79087138 and 79087142; Zeilsheim list, Motl Fischtein. ראו את התעודות: The family file: ITS envelope; Resettlement registration form, IRO, January 25, 1949. ↩

ביבליוגרפיה

מקורות ראשוניים

חיבורים שפורסמו